איך אדם מסוגל להביא את עצמו לכדי החלטה על חיים של אחר?

איך אדם אשר ישנה בו קצת אינטליגנציה אינו מסוגל להבין את ההשלכות של מעשיו?

האם הוא בכלל מנסה לראות או שהוא פשוט מסונוור מהרכילות האחרונה?

אני לא חושב שהיא מבינה עד כמה עמוקה הבגידה שלה הייתה. היא טיפשה, חסרת בינה ואמפתיה.

הדבר הכי נורא שיכול לקרות לאדם שנטייתו המינית שמורה אצלו במערכת הוא אאוטינג על כל נגזרותיו.

אני ממשיך לשאול את עצמי 'עד כמה היצור יכול להיות נורא על מנת לעשות זאת?' כשבעצם אני מבין שאין הוא מבין שהוא אכזר ונוראי.

הוא אינו מסוגל להבין את ההשלכות לדבריו. הוא לא רואה את התהום האיום שהוא פוער תחת רגליו של אותו האדם,

הוא לא מסוגל לחוות אפילו לשנייה אחת את הכאב העצום שנוצר מבגידה שכזו, מאחר ולבטח הוא יושמד.

אני לא מסוגל להפנים לחלוטין את מצבו של בויפרנד. אני יכול לנסות להבין, אני יכול לנסות להזדהות אתו,

אבל לעולם לא אחוש את אותה ההרגשה. לא כמוהו. לא במצבו.

אני יודע מה זה אאוטינג. אני חוויתי את זה בעצמי לפני מס' חודשים. אני יודע עד כמה הרסנית טיפשותו של האדם בעניין זה. אבל זה היה רק בפני בן דודי. והחברים שלו.

לאותו חבר שלו, שהוציא אותי, לעולם לא אוכל לסלוח. אני לא יודע אם יש לרחם או לא, מה שבטוח זאת הידיעה שאין דעתו עמוקה מדי, אין הוא אכפתי, אין הוא חושב על ההשלכות של דבריו עלי.

עם בויפרנד זה אחרת. זה לא "רק" בן דוד, זה לא מישהו אחד. אף על פי שהוא מהמשפחה.

אצלו זה בתיכון. אצלו זה שונה.

אני מעולם לא ניצבתי בסיטואציה כזו. אני מכיר את התיכון, אני חוויתי אותו, אבל לא כך.

הייתי מדמה את התיכון לשדה קרב, אך שמדובר ברכילות כזו "חמה" שיש לה בסיס כה נטוע באדמה, התיכון הופך לשדה קוצים יוקד.

אני יודע שאותה טיפשה לא יודעת עד כמה היא פגעה, איך היא נכנסה לחדרים הכי עמוקים וכמוסים אצלו ודקרה אותו ישירות ובמדויק בלבו.

כל עוצמת נפילת הנגאסקי על לבו הרך.

הוא כל כך מקסים אדיב חמוד ומרהיב. בשום מצב שבעולם זה לא היה מגיע לו.

אין לדעת מה עבר בראשה של הטיפשה, אבל מיותר לחשוב שזה היה משהו חכם. או תועלתי.

היא נבלה אפילו אם היא לא מודעת לכך.

רציתי לעקור לה את כל השערות, לזרוק אותו לאמבט מחטים, לגזום לה את כל האצבעות, לשבור לה את השיניים, לקרוע לה את העפעפיים.

אבל הוא לא מסכים. הוא לא רוצה לגלות לי היכן היא גרה ומה שמה המלא.

אז וויתרתי והסכמתי.

אני פשוט אטביע אותה.

בנפט.

ואזרוק גפרור דלוק.

אם אי פעם רציתי להעלות מישהו על המוקד מרוב טיפשות, עכשיו אני רוצה יותר. איינשטין צדק.

עכשיו אני רק רוצה לפתור את הקיום האומלל של הדבר הזה.

היא בכל מקרה לא תצליח בחיים, אין לה מספיק שכל.

אבל הוא לא מסכים.

מזלי שנימפה אתי. היא גם רוצה לשרוף ת'כלבה.

אנחנו נתפוס אותה ונגרום לה להתחרט.

נסעתי אליו היום. תכננתי לעשות לו ערב מתוק, אבל הוא לא היה יכול לאכול כלום כי הוא אכל בשר. גמכן אמונה מפגרת. היינו יחד. ואני אוהב אותו.

ואף אחד לא רוצה לדעת מה עובר לי בראש כשאני חושב עליה. נראה לי היו זורקים אותי לכלא רק בשל מחשבות אלו.

אני רוצה לעזור לו,

אבל אין שום דרך אפשרית.

אני יכול רק לעמוד בצד ולראות אותו סובל.

אני לא מסוגל לזה. עד כמה שאני לא אלים, אני ארביץ לכל יצור אווילי כמו הפוסטמה הזו.

אף אחד לא יפגע ככה בו בלי לשאת בתוצאות.

ואני לא שוכח שאני גם מצחיק. פשוט בזמן האחרון יש לי דברים יותר חשובים לכתוב עליהם.

אה כן. סליחה על השיר בעברית, אני יודע, זה בעברית, ועוד אביב, אבל הוא מתאים.