מעולם לא שיערתי שאדם יכול להיות כזה טיפש. מעולם לא.

ישבתי עם טלי, החבר שלה ואחותי במסעדה.

הזמנתי את טלי לחמישי, לבית הריק.

"החבר שלו גם בא?"

טלי בניסיון להשתיק את האיוול: "מה אתה "לוחש" לי? תשאל אותו, הוא ממול."

האידיוט: "דאם דאם, בויפרנד בא?"

והכול לעיני אחותי. הכול לאוזני אחותי.

הקאתי את כל מה שאכלתי, וכשחזרתי אכלתי כל מה שהיה בהישג יד. נשבר לי הפלאפון שהלכתי בדמעות לשירותים, להתקשר לבויפרנד.

כל מה שעובדים עליו כאילו נעלם כאשר עושים לך אאוטינג בפני המשפחה.

לפתע המוות נראה מקסים כל כך.