מאושר מעצם קיומי הגעתי לבסיס וכמעט ורצתי לחבק את המפקדת שלי. במקום זאת, היא פקדה עלי להחליף למדים.

היא הביאה לי הפתעה, נעלים. היאח הידד עכשיו סוף סוף אני גם אוכל להתקרב לסדנאות ולא רק לראות מרחוק מה הולך שם. אני לא יודע למה אנשים מתלוננים על הנעלים האלו. הן לא כבדות כמו שאומרים. נעלי הטיולים שלי יותר כבדות מהן והן לא מכאיבות לי כלל, אני מרוצה מהן. אבל מה, אני בדיליי של שבוע ולא ידעתי לקשור שרוכים. לקח לי חצי שבוע להבין איך קושרים. לכן הגעתי למסקנה שתעודת ההנדסאי שלי לא עוזרת לי במיוחד.

ב11 בויפרנד שלח לי הודעה שחלק מנוסחה הוא זה: "לפחות אתה לידי עכשיו בלב שלי".

וואו, תודה. בוא קח אותי מה זאת אומרת ה"ליד הלב" שלך?! שיזדיין הלב שלך. תחטוף אותי, מה כבר יקרה? לכל היותר תהיה בכלא, בכל מקרה אף אחד לא יגע בך כי אתה בריון מגודל.

בסדנה, כשכולנו רכונים מעל תותח למידה והמדריך (שהוא הרס"פ) שלנו מסביר משהו אחד פתאום מתפרץ לדבריו ואומר בפאניקה: "אבל אין כאן 1 מ"מ!"

עניתי לו בקור רוח: "התותח הזה גם לא יורה שום דבר."

המדריך הסתכל על שנינו ותקע לנו מבט של מה-אתם-מתפרצים-לי-לשתף-הדיבור, והמשיך בהסבריו.

כאמור, כמו שפום פום כתבה בפוסט האחרון שלנו (שלנו... חחח) היו לי בעיות עם השיער. הייתי אמור להסתפר סופ"ש שעבר אבל החבר שתמיד מספר אותי שכח את המכונה שלו בצבא, לכן נאלצתי לשוב לצבא עם שיער ארוך מדי. כמובן שעצבתי אותו, לעיתים ממש נדירות יוצא שאני יוצא מסף ביתי כשהשיער שלי במצב טבעי-מבחיל. מאחר והוא ארוך מדי, הייתי צריך לברוח מכל מיני אנשי סמכות לרבות מפקד המתחם שחיפש אותו כדי להציע לי להדריך בבסיס.

למחרת, היה לנו מסדר רס"ר. החמוד העמיד אותנו שעה בשמש כשהוא עובר אחד אחד ובודק דיגום. לרוב, הוא הוריד את הכובעים על מנת לבדוק תספורת. כשהוא התקרב אלי דחפתי את הראש שלי כמה שיותר עמוק לכובע וכולם יכלו לשמוע את דפיקות לבי. הוא פסח עלי, על כיתתי והמשיך הלאה. שאלנו את עצמו למה זאת ולא מצאנו תשובה. בתום המסדר קיפצתי לי לשירותים והורדתי את הכובע, כדי לאורר את הראש.

בדיוק באותה השניה הרס"ר עבר את הפינה ופגש מולו חניך שדוחף את הראש שלו עמוק עמוק לתוך הכובע.

כשיצאתי הנגד שלי פגש אותי. הביט בי, בשיער, בעיצוב והתפוצץ מצחוק. נעלבתי.

אז הופיע הרס"פ- מדריך. "בוא, הולכים להסתפר"

ברחתי בצרחות. סתם, לא. אסור.  עניתי משהו כזה "אה... אבל אממ.... כאילו.... יו! המפקדת קראה לי, ביי!" וטסתי ממנו. הוא הבטיח שלמחרת הוא ייקח אותי.

באחת ההפסקות שלנו ההומו של הכיתה גרר אותי אתו לשק"מ. הוא קנה נסטי. איזה הומו! כל ההומואים אוהבים נסטי, רק אני לא סובל את הנוזל המבחיל הזה.

כשישבנו שם תחת המזגן הוא אמר כדרך אגב "אני מכור לנסטי!" רציתי להגיד לו שהוא גם מכור לזין, אבל שמרתי על הפה שלי סגור. יש כל כך הרבה פעמים שפשוט בא לי לעמוד מולו ולצרוח "יוואוווו איזה הומו אתההההה" אבל הוא שם מיי קאפ אז זה  מוריד מכל הפואנטה כי זה בערך שלט שהוא שם עלה פרצוף שלו שאומר "שלום עולם, אני הומו".

בהפסקה אחרת, כשכל הכיתה שלנו יושבת בצל ובוהה באוויר המפקדת נגשה אלי(נו?) וציוותה "לכו לכיתה!" רק שאין כמעט דיסטאנס בנינו כי אנחנו מצחיקים אותה ואנחנו סבבה וישנה בנינו אהבה אדירה.

אז דפקתי לה פיהוק והמשכתי לרבוץ לי על הספסל, כשעוד אחד מהכיתה עשה את אותו הדבר. בתגובה היא צרחה עלינו.

באחד השיעורים בסדנא ההומו הלך למפקדת ושאל אותו "אז מי מנקה פה ומתחזק את הטנקים?"

היא ענתה "אני". אימפולסיבית נפלט לי "אז בגלל זה הם לא עובדים?"

היא נכנסה לשוק וכמעט הורידה לי סטירה. במקום זאת היא הורידה לי חצי שעת ט"ש.

לאחר ארוחת צהרים, חבר שלי ואני חזרנו לבסיס שלנו. בדרך נתקלנו ברב"טית שאיכשהו נכנסו לוויכוח אתה ואז היא עשתה לי "אוששצצ" שזה שתוק צעיר. פתחתי עליה את הפה המרהיב שלי ואמרתי לה שהיא יותר ממוזמנת לסתום את הלוע המבחיל שלה, ושבפעם הבאה תברר לגיל ה"צעיר" שהיא עושה לו זאת. באמת, הנוער של היום זה לא הנוער של פעם. איפה הכבוד למבוגרים מכם?!

באחת הפעמים שחכמי הכיתה שלי התכנסו יחד, אחד תהה לעצמו מה האותיות של המדים אומרות.

הוא: "מה, ב' זה כאילו ברווז?"

אני: "כן. וג' זה גדר."

באחד השיעורים עם הרס"פ סיימתי את דברי אתו אז הלכתי ושטפתי את ידי. הוא בתגובה אמר לי להביא לו גריז. הבאתי. לשים על היד. שמתי. עוד. הוספתי. אז הוא אמר לי למרוח את זה על הידיים שלי ולזכור שבפעם הראשונה שנפגשנו הוא אמר שלא רוחצים ידיים עד שמסיימים את השיעור בסדנא.

ההומו אמר לי שכשהייתי במדים, מרוח בגריז, מחזיק ארג כלים נראתי סקסי. אני מאמין שנראתי כמו אחד  שזקוק למקלחת דחוף.

ביום רביעי במקום מסדר סמל החליטו לתת לנו לשחק כדורגל, בפקודה. לשם גיבוש הכיתה. עליתי על מד"ס ויצאתי מהבסיס שלי בתכנון לעבור לבסיס השני ולמגרש הספורט. הש"ג לא נתן לי להיכנס כי הוא לא הבין מאיפה באתי לו.

"מה, אתה לא מכיר את זה שממש משעמם לך בבית ואתה מחליט לצאת על מד"ס לבסיס הצה"לי הקרוב אליך?"

הוא התרגז מהנימה הצינית, בוהו.

רק לאחר שנכנסתי פנימה קליטה את מימדי האימה. אני הולך לשחק כדורגל. ויזמיר אני נהפך לסטרייט.

כשכל הכיתה התאספה עם המפקדת והכדור מחוץ למגרש תהינו לעצמנו מה לעשות נוכח הגדר שהקיפה את המגרש. הכיתה בעלת התושייה שלי הרימה את הגדר וכולם זחלו מתחתיה.

אני פשוט זזתי עוד 10 מטר ונכנסתי דרך השער.

אחרי 10 ד' שאני מנסה נואשות לשחק כדורגל פנימית למפקדת שלי.

אני: "אני יכול ללכת?"

מפקדת: "לא"

אני: "אני יודע שזו פעולת גיבוש, אבל הדבר היחידי שמתגבש בי זה התחת שלי, בדשא."

אז היא צחקה ושלחה אותי מעליה, להמשיך ולהתגבש.

היום, ההומו שתפקד השבוע כחנת"ר בא לפתוח את הכיתה. הוא סובב אתה מפתח, השעין את ידו על הידית ומשך אותה בשיא הדרמטיות. חבל רק שהוא לא שחרר את האחיזה שלו מאחר והוא פשוט עף אתה לקיר.

אני עוד פחות משעה יוצא לכיוון כרונוס, לישון אצלו.

מחר כשהוא יזוז למצעד אני אזוז לבויפרנד. לאחר מכן אני נוסע לפום פום ומתכוון לפגוש עוד כמה אנשים שם,

שבועות שמח עם ישראל,

שסנטה יקפוץ לכם מעוגת הגבינה,

שין צ'אן.