אנשים שונים רואים אותי בתצורות שונות. כל אחד שופט ומחליט על מה להעלות אותי על המוקד, לפי ראות עיניו.

לעיתים נדירות, אני יוצא כשווה חיים בעיני האדם. לעיתים נדירות בלבד הבריות לא מוצאים משהו בי שעליו יש להכחיד את עצם קיומי.

אני לא נוהג להתחבא מאחורי מסכות. אני מאותם אצילי נפש שמפספסים את הפואנטה.

חסר טאקט באלגנטיות אשר אומר כל העולה על רוחו, וכמעט לעולם לא בשקט.

עצם עובדה זו, מתברר, הופכת אותי ליצור בעל המסכות הרבות ביותר. כשאני לא מבין את הדרך המובילה לעובדה נאורה זו.

יש הרואים בי חמום מח אשר פועל לפי גחמות, ומולם אלו אשר חושבים שאני מחושב מדי.

יש הרואים בי אדם נוראי ורשע, ויש את אלו אשר בטוחים שאני נחמד מדי.

יש הרואים בחוסר הטאקט שלי חיסרון, ויש אלו אשר חושבים שזה מקסים.

יש אלו אשר חושבים שאני מצחיק, ויש אלו אשר חושבים שאני מגזים וחסר הומור.

יש את אלו אשר בטוחים שאני רציני מדי, ויש את אלו אשר חושבים שאני שטותניק.

אני מדבר כל כך הרבה שפשוט כבר לא רואים אותי. לא קולטים אותי. עומס יתר על שאר הבריות והערך עלי נחמק.

כל אדם ניצב מולי כשהוא לא יודע מי אני ומה הרצונות שלי.

אני לא מצליח למצוא את האדם שיקרא אותי. שידע בדיוק מה אני צריך באותו הרגע. אותו אחד שתמיד ימצא את הדבר הנכון להגיד לי.

אני מתגעגע לזה.

פעם היו אנשים כאלו. פעם היה אחד כזה ספציפית.

עכשיו...

עכשיו הזמן זז והמשתנים גם. המשוואה הופכת למסובכת יותר ויותר.

הדרישות ממני גדלות כל הזמן, ואני נענה לאתגר ועומד בו יפה. אך הדברים הללו גוזלים ממני זמן. גוזלים ממני חיים.

ואני לא מסתגל. אני מוותר לעצמי בטיפשות. אני מוסיף נוקשות אצילית ומפגרת על הטיפשות המסכנה הזו, מה שהופך את הכל לאבסורד ענקי שנקרא חיי.

אני לא מסכים לעצמי לוותר על העיקרונות שלי.

אני לא מסכים "להיכנע". אני תוקע את עצמי.

אין לי את היכולת לשבור את המוסכמות שלי עם עצמי. בעצם, יש לי את היכולת. אין לי את הרצון. אני כל כך דבוק לרעיון הערטילאי הזה של אידיאליות שזה עצוב.

אני כאדם זקן שזמנו כבר עבר. אני לא מצליח לחבר בין המציאות לבין מה שהולך אצלי בראש.

הרצונות שלי לא יכולים להתממש עם המציאות שאני חי בה כרגע. אבל כפרד עקשן אני לא אשנה שום דבר. לא אנסה אפילו להתפשר על "אידיאלים" ו"עיקרונות". חשובים ככל שיהיו, אם לעולם לא יוכלו להתקיים בזמן זה.

אני אפילו כבר לא הולך סחור סחור, אני פשוט עומד בצד.

יושב. שוכב.

חושב. ממורמר.

זקן עקשן שעבר זמנו.