גם בדקה הכי קשה ישנם 60 שניות...

ואיך מעכלים את זה שהבן אדם שאתמול חיבקת ואמרת לו בחיוך "בוקר טוב", שוכב עכשיו בתכריכים מתחת לערמת חול שתשאר שם לנצח-

שהוא לא יקום מהמיטה רק כדי לחזור לישון שניה אחר כך,

שהוא לא יגיד שטויות כמו שרק הוא יודע,

שהוא לא יבריז יותר,

שהוא לא ישבור לבבות,

שהוא לא יבכה בסוף מלך האריות וישחק אותה אמיץ,

שהוא לא יגניב סיגריה מהחבר "רק כדי לנסות",

שהוא לא יוציא מאיות במבחנים כי הוא העתיק מחצי כיתה,

שהוא לא יכנס באמצע ריב וירגיע את הרוחות בחיוך כובש,

והוא לא יתחיל עם הכוסית של השכבה רק כדי לקבל דחיה צורמת,

והוא לא יחזור ב-4 בבוקר הביתה כולו שיכור ויתחיל לריב עם חיות המחמד,

והוא לא יצחק יותר

והוא לא יאהב יותר

והוא לא יזכור

והוא לא יחבק

והוא לא.. הוא לא יחיה

אך עדיין , הוא תמיד ירצה שתביטו הלאה , שלא תעמדו ותישארו במקומכם , שתמיד תגידו ותרגישו את צמד המילים "יהיה טוב"

בעזרת השם(:

משהו למחשבה..

הרי כשהאדם נולד הוא בוכה

למה הוא בוכה?

מפני שהוא היה בתוך רחם אמו , מוגן , ואילו עכשיו..

הוא צריך להתגונן , לצאת לעולם הזה..להתחיל לחיות , להרגיש , לכאוב , לשיר , לשמוח ..

וכשהוא מת , הוא בסך הכל הולך לעולם שכולו טוב , לעולם האמיתי!!

לעולם שבו האנשים לא נמדדים לפי כספם , אלא לפי יושרם .

לעולם שבו לא משנה אם היית רופא.או קבצן

אלא לעולם שבו מה שבאמת משנה הוא אם היית ישר!

אלוהים לא ישאל אותך אם היה לך מכונית , הוא ישאל את מי הסעת באותה מכונית

אלוהים לא ישאל אותך אם היית רופא , הוא ישאל כמה אנשים ריפאת

אלוהים לא ישאל אם היה לך אוהל או ווילה , הוא ישאל למי נתנת לישון בביתך .

אלוהים לא ישאל למי רשמתי את זה....מפני שהוא כבר יודע..

תעבירו את המסר הזה בבקשה :)

ובלי שתפחדו, או תדאגו- כתבתי משהו... תקראו לאט, כל מילה חשובה..

"כשאני אמות, אנא, אל תבכו,

רבות הדמעות שכבר ראיתי בחיי

במותי לא ארצה לראות אוהבים

מתחבקים ובוכים, דמעה אחת יותר מדי

ובין שברירי רגעים, שכנראה יהיו

שניה קטנה, לפני שהמוות ישמע

כולכם אני אזכור, רבים ככל שתהיו

כל חיוך מבויש, כל ניצוץ של דמעה

מי ייתן שתהילתי תעמוד ולא האדם

כי אדם שהלך, יש עוד רבים כמותו

תזכרו שאותה ילדה בסך הכל רק רצה

שלא יבכו בחייה, גם לא עליה, במותה

ובאותם רגעים, אני מבטיחה לעצמי

שאצטער שלא חיבקתי, שלא אהבתי בנחת

ובאותם רגעים, כשאלך לעולמי

תזכרו כל הנאה, כל צחוק שטותי ביחד

ובאותם רגעים, שניה לפני שאעמוד

פנים מול פנים, אל מול בורא עולם סדוק

ובאותם רגעים, אצטער שעזבתי..

כי עוד תבכו עליי רבות, כי לא נצרתי כל חיבוק

כי כשאני אמות, בבקשה, אל תבכו,

רבות הדמעות שכבר ראיתי בחיי.."

מצטערת על החפירה:)