גם בדקה הכי קשה ישנם 60 שניות...

איך העולם שינה אותי.

איך הפכתי לילדה אחרת.

איפה אני?

איפה הילדה הביישנית?

איפה אלינור האמיתית?

הייתי ילדה שלא ידעה מה זה כאב

הייתי ילדה שלא ידעה מה זה רע

הייתי ילדה שלא ידעה מה זה לכאוב ולסבול

הייתי ילדה שלא ידעה מה זו אהבה

הייתי ילדה שכל מה שרצתה זה להתאהב.

וכמו כל ילדה , חלמתי על האביר על הסוס הלבן

אני עדיין זוכרת את הפנטזיות שיום אחד אתבונן מהחלון

ואראה את הגבר שלי מחכה לי שם

נותן לי פרח ואומר לי "אני אוהב אותך"

הייתי נערה ביישנית , שקטה , אבל העולם הזה שינה אותי .

הגברים שינו אותי..כן , בעיקר הם.

והנה..היום ה-10 לספטמבר

ועוד שנה עברה , עוד שנה מאז שכל עולמי חרב עליי

עוד שנה מאז שנשבר לי הלב בצורה נוראית

עוד שנה מאז שאיבדתי את האמון שלי בגברים

חברים בגדו בי , החברה הכי טובה שלי שיקרה לי

האהוב שלי בגד בי , הבן אדם שהכי האמנתי בו

האחר...פגע בי בצורה עוד יותר נוראית.

וככה מילדה שחלמה על אהבה , מילדה ביישנית ,

הפכתי לילדה קרה ואדישה , לילדה שלא משנה לה כלום

שלא אכפת לה משום דבר..

אך אם תתבוננו עמוק בתוך ליבי..

אם תסתכלו עליי היטב

אם תסתכלו בעיניי ... ממש עמוק..

תראו שלאותה אלינור ישנם את אותן עיניים

את אותו אף

את אותו פה

ואת...אותו לב.

אם תתבוננו בי היטב..

תראו...שאלינור הביישנית והרגישה עדיין קיימת .

אני בטוחה שהיא לא נעלמה

אחרת היא לא הייתה רושמת את הפוסט הזה.

והיום עם הרבה כאב

דיברתי עם האהוב שלי

וקבעתי לעצמי כלל..

השנה...אני הולכת להיות אמיתית עם עצמי

אני לא אתן לעצמי להרוג את עצמי...אחרי שכבר מספיק רצחתי את עצמי

אוהבת אותכם ,

תודה על היום הולדת אתמול ,

אלינור :)