קמתי בבוקר, איזה בוקר..
אני בחיים לא הייתי טיפוס של בוקר..רק טיפוס של ערב..
בערב..יש לי את כל האנרגיה שצריך כדי להתחיל יום!
אני חושבת על העתיד..היום יום שני..ו...אני לא יודעת מה לעשות כשאגיע לבית הספר..
אני לא יודעת על מי לכעוס יותר..
על אולין ויובל שככה עשו מאחורי הגב של גילי ואז הלכו ודיברו איתה והשלימו איתה מאחורי הגב שלי ושל מעין..
או על עצמי שבכלל דיברתי עם גילי..אבל לא השלמתי איתה..
אמרתי לה:"מחר בבוקר אני יבוא..אגיד לך שלום..ואז אני אפסיק לדבר איתך שוב!"...
ואז שלחתי למעיין SMS שאמרתי בו שדיברתי עם גילי אבל לא השלמתי איתה...ושאלתי אם היא כועסת..
היא אמרה שלא..ושהיא לא יכולה להגיד לי מה לעשות..לא הבנתי כ"כ..אבל הבנתי שהיא לא כועסת..
אני רשמתי לה שאני בצד שלה...מול גילי, ושעוד לא עברתי חזרה לצד של גילי כמו איזה כלב מאומן..
אני מתוסכלת..כל העניין הזה עם גילי..
פעם היינו חברות..
עכשיו..עכשיו אני לגמרי בטוחה שהיא אמורה ללמוד את הלקח שלה..
אני עוברת בצפר..
סיפרתי לכל החברות..שאני כנראה עוברת..יש לי מן "ראיון" לבית הספר הזה..שאם אני מתקבלת..אני בלי בעיות מהמועצה עוברת לבית ספר הזה..
יום אחד אני יושבת בשיעור..זה היה כשרבנו עם גילי..ורק נעה דיברה איתה..
המורה שאלה:יש פה מישו שיודע שהוא רוצה לעבור בצפר שנה הבאה?חוץ משון!
גילי הרימה את היד...
המורה:לאן את רוצה לעבור?
גילי:ל(בצפר שאני רוצה לעבור אליו)..
אני היית בשוק..
ב-ש-ו-ק!!
מתי היא חשבה לספר לי שאולי גם ששם היא תבוא להרוס לי את השנה?!?!
כשלפני יומיים היינו חברות טובות..עכשיו היא נזכרת?
שתלך ל......ארררר.....
פשוט לא יאומן!!!!!!!!!!!!!
אני המומה...