אני לא מבינה יש לי כל כך הרבה בחיים אז למה להיכנס לבאסה????
יש לי משפחה מושלמת
חברים
חברות
בנים שרוצים אותי......
יופי...
כושר גופני יוצא דופן....
בריאות פיזית
בריאות נפשית חלקית חח
כסף לא חסר
מוזיקה
אוטו לנסוע
עבודה
כישרון ציור
אז למה??????
יש לי את כל הסיבות בעולם להיות מאושרת ואני כן מאושרת רק שלפעמים במספר שניות האושר יכול להפוך לנטיית התאבדות וחוזר אחרי כמה שניות לאושר.... למה זה ככה???? אין לי מושג אני בעצמי עדיין מנסה להבין את זה ... אולי בגלל שאני כזאת היפר אני לא מוצאת שקט בשום מקום...... יש רק כמה דברים שנותנים לי שקט נפשי אבל זה דורש ממני לא להיות עצלנית והם:
1. שחייה
2. ריצה
3. קריאה בחוץ במקום שקט נטול ילדים- אני התחלתי לשנוא ילדים קטנים..... כאילו אני לא רוצה להוליד ילד בחיים...... אין מצב אם ילחצו עלי אני יאמץ ילדה בת 15
4.ים
5. שנת צהריים
6. יציאה לבית קפה עם חברים
7. עבודה כל עבודה לא משנה מה
עכשו מה הבעיה - התמכרות לעצלנות ולבטלה
חוסר מוטיבציה שלי לפעמים מדהים אותי כל פעם מחדש...... למשל ... אני יודעת שאני צריכה ללכת להתאמן בחוגי אירובי כדי לבוא מוכנה לקורס... אבל לאאאאאא אני לא באמת אוהבת אירובי אני רק חייבת את התעודה הזאת כדי לעבוד בבית מלון באילת או לעבוד בתור מדריכת קיקבוקס ולא אירובי!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DJ NOA S