בכנות ובתמימות, נמאס לי מכל הרחמים העצמיים האלה, ואני בטוחה שגם לכל מי שבסביבתי.
אין לי כח יותר לכלום, כי שום דבר לא הולך לי.
ברצינות הייתי מתאבדת, אבל בטח כמו כל ההחלטות שלי היא תהיה גם גרועה, אבל מצד שני ההחלטה שלי היא לא אז היא גם נקראת החלטה ואם היא שלי אז מן הסתם היא גרועה.
אוקיי, אני חייבת להפסיק לחפור ולהנות.
נמאס לי לרחם על עצמי.
אני צריכה למצוא מישהו להנות איתו.
כוסעמק איפה אתה??
אני בנתיים נרקבת פה.
תחת משפחה,לחץ,"חברים", לימודים, כסף, כיעור...
אני ילדה בעייתית.
אני פשוט צריכה לשמוח על מה שיש לי.
לשמוח בחלקי.. לא עוזר מה שלימדו אותי בגן הא?.
טוב אני קופצת (קופצת,כן, בטח, הולכת ברגל אוקיינוס שלם) לספרייה. להת'.

העגיל בטבור חגג חודש לפני 4 ימים.
ואני והוא כבר לא דברנו מעל לחודש, מעניין למה?.
כוסעמק הלוואי והייתי יכולה לפתוח את הצלקת, לפצע כדי שיתרפא לגמרי.
אומץ, דחוף.