וכמו שזה התחיל ככה זה גם ייגמר, ואתה יודע את זה.

***

בסוף כל קיץ יש לי נטייה להשוות לעצמי את הקיץ הזה לקיץ הקודם. וכמעט כל קיץ אני חושב שזה הקיץ הכי טוב שהיה לי. אבל בכמה שנים האחרונות הקייצים היו מוזרים. וגם הקיץ הזה הוא מוזר אבל הוא טוב.  

זה כמו משהו שרצית לעשות הרבה זמן, ורק עכשיו מצאת.

***

המחשב מתמלא כל יום בעוד ועוד דפים ועוד ועוד מילים ובלילה אני מעשן ומעשן ואחר כך ישן ואז קם ואז מסדר ואז כותב וממלא את המחשב ואז מעשן ומעשן ואני מנסה לנסות להיזכר מתי זה התחיל וקשה לי לשים את האצבע על הנקודה המדוייקת בלוח שנה ויכול להיות שזה כבר מעורפל מדי אבל כל כך לא אכפת לי ואני פשוט מנצל את החיים שלי בדיוק איך שהייתי רוצה לנצל אותם ואיך שהייתי מעוניין לחיות אותם כרגע למעט כל מיני דברים קטנים בבית שאני מרשה לעצמי להיות מוטרד מהם לעיתים רחוקות מאוד שזה יוצא בעצם אף פעם אבל לאט לאט אני קולט שהימים עוברים מה רמאוד ושעוד שנ ייה מתחילה עוד שנה של שיעמום וחוסר כוח ואיבוד הרצון לעשות משהו מועיל עם עצמך וכמה סיגריות אני בטח אקנה למרות שהבטחתי לעצמי שאני יפסיק בתחילת השנה ואני באמת אפסיק ואני רוצה להגיד לעצמי שאני אפסיק לתמיד אבל אני לא יודע אם זה באמת יוכל לקרות ומעבר לזה אין לי כוח להתחיל את הכל מחדש כי בא לי להישאר ככה עד סוף הזמן בלי שאף אחד יציק לי ואולי גם בדרך לסיים את התסריט המחורבן שלי שגוזל ממני הרבה שעות שינה והרבה מקום פנוי בתאי המוח שלי שבמילא נמחקים מעצמם כל ערב אבל אני חושב שבסוף עוד יצא מהתסריט הזה משהו נורמלי ואולי אפילו טוב ומי יודע כי אולי גם ממני יצא משהו.

אמא שלי תהיה שמחה מאוד אם יצא ממני משהו.

או שאולי היא תפסיק לשגע אותי.