ושוב אני בדיכעון...שוב אין לי כוח לכלום ולאף אחד...
למה?יש מלה סיבות לזה..
אני לא מיסתדר עם סבתה שלי...כמה שאני רוצה שיהיה לה טוב ושניסתדר היא תמיד אורסת את הניסיונות שלי איך שהו לשנות את היחסים שלנו...
ובזמן האחרון (שבוע)קראו כמה דברים שביגללם איבדתי כמה מהחברים/ות שלי והבעיה שזה לא היה ביגללי זה היה אי הבנה אחת גדולה....יותר נכון כמה איהבנות....וביגלל זה אני איבדתי כמה מהאנשים שאני יכולתי ליסמוך עליהם/ן וכמה מהאנשים שתמיד היו לצידי כל הזמן ולא משנה מתי או איפו...כמה מהאנשים הטובים והנחמדים שלא חושבים רק על הצמם וגם חברה ממש ממש טובה שלי שהיה לי איתה משהו..היה משהו ביננו ושנינו ידענו את זה...אבל עכשיו כבר הכל אבוד...בשנה האחרונה ביכלל לא האיתה מישהי ש...אממ...שהיוא לה רגשות כלפי..לפחות כפי שידוע לי...טוב זה ברור שעם היתה מישהי היא בטח האיתה נותנת רמז...ביגלל זה אני בטוח שלא איתה מישהי כזות חוץ מי הבחורה שעכשיו הקשר שלי איתהנותק...והכל ביגלל משהו קטן שביכלל לא קשור אלי...החיים בזבל
כואב לי הראש מרוב השעמום ומרוב זה שאני לא עושה שום דבר מיוחד...אוכל יושן אולך לשירותים ושוב אוכל...
אני מרגיש בודד אני מרגיש לבד ואני יודע שלאף אחד לא אחפת מימני ואף אחד לא באמת יתענין עם יקרה לי משהו...
כואבת לי הבטן כועבים לי השרירים של הבטן הכל כואב
ואת האמת..נימאס לי כבר מי כל זה...נימאס לי מי זה שאמא שלי מחריחה אותי ללכת למורה שאני לא רוצה...אני מבין שאני צריך להישתפר במטמטיקה אבל למה אצלו?? למה לא עם מורה אחר? נימאס מי כל הדברים שהוא נותן לי לילמוד שלא יאזרו לי גם לא הכיתה י' רק בעוד שנתיים כשה אני יאבור ליא' אני יצתרך את זה....עכשיו אני לא צריך את השיט הזה!!!
ואני לא מעמין שאני אומר את זה אבל נימאס לי מהחופש הזה אני רוצה כבר לחזור לבצפר..לפחות שם אני יהיה עסוק במשהו רחוק מהבית...רחוק מהמחשבות הלא ממש נחמדות שאוברות לי בראש...
וזה ביכלל כלום בהשואה לבעיות אחרות....נימאס לי ליחיות ככה!!!
אפילו הדברים הכי קטנים שיכולתי לבקש תמיד נהרסים או שהם ביכלל לא קורים ואף פעם לא באים...
רק דברים רעים קוראים כל הזמן.... :(((((
ואני יכול להביא הההממממווווןןןןןןן דוגמאות אבל אין לי כוח לזיין לכם במוח יותר....אז אני פשות אלך...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
