כשהייתי קטנה ספרו לי שמלאכים לא קיימים, הם רק בשמיים..עכשיו אני יודעת שהם גם כאן ...

ואולי/ עברי לידר

אמרו לה לגשת

אמרו לה לשכב

לחצו לה בבטן

הרביצו בגב

אמרו לה ילדה, את פנים אחרות מכולם

אמרו לה ילדה, אין לך מקום בעולם

אמרו לה תראי, את חושבת אחרת

וגם כשגדלת- את עדיין זוכרת

נשברת ועפה

בשמיים שלך..

ואולי, במקרה,

ייגמרו החיפושים

ואולי, הוא יהיה,

הדבר שבשבילו החזקת חיים

החזקת חיים...

אומרים לה לשמוח

רוצים שתאהב

רוצים שתצחק, שתחיה ועכשיו

אבל איך בחלום היד מתרוממת

זה נראה אמיתי

והנה היא שוב משחקת איתם

והם נחמדים

אוספים ממתקים ושומרים...

שאולי, במקרה,

ייגמרו החיפושים

ואולי, הוא יהיה,

הדבר שבשבילו..

ואיפה החיים שלך היום אה?

מערכת ויתורים גדולה

זה לא אמיתי שמחפשים

זה רק הרגש שחוטף מכה

דירה יפה, בעיר קרה

רחוק מכאן

כל כך רחוק עכשיו

רחוק מכאן..

ואולי, הוא יהיה,

 הדבר שבשבילו..החזקת חיים

ואיפה החיים שלך?

איפה חברים שלך?

ואיפה החיים שלך?

איפה חברים שלך?..

מתן טס לתאילנד עם המשפחה שלו לפני יומיים, בחצות של יום ראשון, וביום שלישי לפנות בוקר הם אמורים לחזור בעז"ה. בגלל שלא הייתי בשבת בראשון לא יצא לי לראות אותו, אבל נורא רציתי להביא לו "תיקון הכללי" שאחי הביא לי בשבילו, שיקח איתו לתאילנד..שישמור עליו בעז"ה..ממש כמו שאני לקחתי אחד לטיול השנתי.

אז במוצ"ש כשדברנו באייסי, קבענו ליום ראשון אחה"צ במרכז שנמצא בין הבתים שלנו בערך.

והוא אחר בחמש דקות..חח סתם הוא אחר בכמה דקות, ואז ישבנו בספסלים שם ודברנו על תאילנד, ועל חתונת הזהב שארגנו בהפתעה לסבא וסבתא שלי ביום חמישי האחרון (ובגלל זה גם לא הייתי בשבת בבית..אני אספר על זה בעז"ה בלי נדר בקרוב), הוא הראה לי תמונות של אחיינים שלו ושל המשפחה שלו בכלל..וסתם, על עוד כל מיני דברים והיה ממש ממש נחמד.

ועכשיו הוא בתאילנד, ארבע שעות קדימה מישראל- זאת אומרת שסביר להניח שהוא יישן כי השעה שם בערך 3 לפנות בוקר  חחח...

וזה באסה..כי גם בשבת שהוא יחזור לארץ אני לא אהיה פה כי זו השבת המשפחתית שאנחנו עושים (כבר שנה שלישית!) בכפר נוער של אבא של גיל בבת- הדר! וחוצמזה..זו גם שבת תנועה בסניף שלנו! ואני אפסיד אותה אוףף! אני מקווה שייצא לי לראות אותו אח"כ מתישהו..גם ככה תאילנד זה רחוק וטיול ארוך חחח!

העיקר שייהנו ושה' ישמור עליהם אמן!

כל ההסטריה הזאת סביב ההתנתקות- רק עכשיו אני מבינה מה זה באמת.

בשבילי להיות בגוש קטיף בפסח, זה היה מין עוד יום, סתם טיול שכזה. אבל כל החסימות כבישים האלו, התבצרות ב"מעוז ים", פצועים, לינץ'...רק עכשיו זה באמת מתחיל.

הספירה, 45 יום קדימה, מתחילה. ם אם נרצה וגם אם לא.

להגיד שאני מאמינה שלא תהיה התנתקות אני כבר לא יכולה...להגיד שאני מקווה- אני עדיין יכולה..

תקראו תהילים, תלכו לבקר, תתפלו, תתלו סרטים כתומים ותנסו להשפיע. נראה לי שזה כל מה שנשאר לנו לעשות בתור אזרחים.