בתוך קופסא רוצה לצאת
מרגיש תקוע, לא שייך, עדיין לא מוערך, כועס, כבר לא יודע על מה, מה כבר בכלל קרה?
השבוע הזה היה קשה, יותר מידי לחץ בכל המובנים..
אף אחד לא עוזר אף אחד לא שואל.
כולם עסוקים רק בעצמם, אני לא מבקש אחרת.
שבור מבפנים, חזק מבחוץ.
עייף כל כך, לא רוצה לישון, אין זמן לישון.
יש כל כך הרבה דברים לעשות.
נאחז בנקודת אור קטנה ולא מרפה, לא מרשה ששקט יעשה.
לא חושש, לא פוחד מכלום, רק קצת פגוע, האמת? מכלום.
חייב לצאת.
לפעמים, לפעמים מחשבות צריך לשמור לעצמך, אל תספר אותן, אל תראה אותן, ואם ישאלו, אל תתייחס, כי מחשבות זה אישי ואם תספר מחשבות תאבד את עצמך.
רוצה קצת חופש, לא יותר מידי,באמת שזה לא כל כך הרבה.
שיעור תאטרון המעצבן היום..
דווקא בתאטרון נורא התחברתי לדמות שלי, אבל עם כל ההערות, התיקונים, השינויים, ממש הרס לי את כל הקטע, לא יודע מה עם דד, אבל אני חושב שמישהו שמשחק דמות צריך לזרום איתה, זה לא שאני לא מקבל ביקורות, להפך.
אבל כל ההערות הטיפישיות, השינוי קטע והכל, זה באמת לא היה כזה נחוץ..חבל שסתם להרוס את הכל.
"מי שאוכל גזר, טוב לו בחיים"
- מורה לתאטרון בשיעור של אתמול..
מאיזה המשפט הזה בכלל בא???
- טוב לה בחיים..??
פאקינג פריקי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האיש-האלים- עם-התחת-המדהים
