מה מסתתר בתוך שנייה מתוקה.

אז אני חוזרת לי,

בלי סיבה מיוחדת,

טיפה אחורה בבלוג שלי,

ו-וואלה, הייתי פאקינג הילריוס..

סתם התחלתי לקרוא,

ונזכרתי בכל מיני דברים שקרו לי פעם,

שאני בקושי זוכרת,

ושתיארתי בצורה מצחיקה

(וסליחה שאני מעידה על עיסתי, כן?

אבל אני בדרך כלל לא עושה את זה,

אז נראה לי שכרגע מותר לי)

פתאום נזכרתי במשהו שגילי אמרה לי,

כשרק הכרנו,

על הבלוג-

"חן צוחקת על העולם"

אז לאן נעלמו כל הפוסטים שלי המצחיקים

(בעיני לפחות)

ומאיפה באו כל הפוסטים האחרונים,

שהיו או סו-קולד-עמוקים,

או סתם תיאור יבשושי להפליא של מה שקרה לי ?

אני נזכרת כמה הייתי פעם נהנית מכל הקטע הזה של הכתיבה,

וכל מה שמסביב,

וגם התגובות,

כי למרות שזה לא העיקר זה נחמד לראות קוראים ואוהבים...

ובכלל, גם מישרא נורא התרחקתי בזמן האחרון,

ואפילו לא שמתי לב עד כמה חסר לי...

בכל אופן, בלי ששמתי לב בכלל יצא לי עוד פוסט עלק-עמוק.

טוב נו,

מה שבטוח זה שאני חוזרת,

נראה מה יהיה...

חן.