nickelback - home
Well, home ain't what I'd call it
When I'm the only ghost walking through the hallways
The pain gets so much clearer
When the one to blame is standing in the mirror
This fool, this liar
Lit a match and set his life on fire
I guess I'd rather be alone
In a house that's not a home
זו תקופה כזו שדברים ישנים צפים כנראה. קודם החווה, הביקור שם, לראות את א' עם הראסטות, עדיין מתנהג וחושב כמו ילד בן 16.
ואז אתה ואני, באמצע המדרכה באמצע הלילה, מתמזמזים כמו שני בני נוער טיפשים וחסרי דאגות.
ואז באת אלי, וכל המגננות שלי נפלו. רק כדי לשמוע שלא התגעגעת אלי, שהמשכת הלאה כי יצאת לכמה דייטים ראשונים, שאני לא חשובה בכלל.
ואז סיפרתי את הסיפור שלי לשתי בנות שונות, יום אחרי יום, ומה שהכי בלט לי זה אתה.
כמה הייתי צריכה אותך, כמה פעמים לאורך החיים קראתי לך לבוא, כמה פעמים באת וכמה לא.
כמה חיכיתי שתראה אותי כבן אדם, לא כפצצת רגשות מתקתקת או כעוד גוף לחמם אותך בלילה.
אותי, את הדברים הרעים והטובים בי כאחד.
כמה רציתי, ואני עדיין רוצה, שתבין שגם אני חשובה, יש לי חשיבות. יש לי ידע עליך שלאף אחד אחר אין, יש לי היסטוריה ארוכה איתך, ולך איתי.
אני חלק מהסיפור שלך. או לפחות אני אמורה להיות. והלוואי שתבין את זה כבר.
אבל ההסתכלות לא אמורה להיות עליך, כי אני לא בת 16 יותר. אני יודעת שאותך אני לא יכולה לשנות, לכן המיקוד אמור להיות עלי.
זה כבר לא הלוואי שתשים לב אלי, זה הלוואי שאני כבר לא אשים לב אליך. זה לא הלוואי שאהיה חשובה לך, שאהיה חלק מהסיפור שלך, זה הלוואי שאתה כבר לא תהיה כזה חלק גדול משלי.
אני בטוחה שזה גם לא כייף להיות במקום שלך. לא כייף כשיש בן אדם שתלוי בך ככה. אולי זה למה אני לא עם אף אחד אחר, אני לא רוצה לשחזר את המצב, להיות ככה שוב. אולי זה למה אני לא מצליחה לשחרר אותך, כי רק ה' יודע מה יקרה אחר כך .
זהו, די להיום. יש לי עבודה וחיים להתעסק בהם.
ואולי תבוא כמו שהבטחת, ואולי לא. את זה אדע רק בלילה בהסתכלות לאחורה
וזה הכל
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
up-down town girl