
אני לא יודעת מה אני מרגישה כל יום הכל מישתנהלי..
פעם יש לי מצב רוח..
ופעם אני מרגישה שפשוט עדיף לשבת ולא לעשות כלום..לא לחשוב
לא לרצות לא לקוות
לא לאהוב לא להרגיש
פשוט לא כלום!
ועכשיו סיפור..
[חשוב להדגיש הסיפור עוד לא מושלם..הוא עוד יעבור הרבה שינויים...]
הם לא ידעו שבעצם הם עוד אוהבים...
זה הרי ברור שבליבה ישאר הוא לעד ותאהב היא רק אותו לנצח.
והיא הבינה שעם לא תעשה משהו, הכל אבוד. היא לקחה את ידו, היסתכלה בעניו.עניה היתמלאו דמעות..
הוא הבין מה עובר בראשה, ומה מרגישה היא בליבה.
הוא.. הוא הבין שעם לא יחבק אותה יצתער כל חיו..
והוא תוהה איך היא תגיב, כי לא יודעת היא שרק אותה רואה כשעוצם הוא את עיניו.
ורק עליה חושב הוא במחשבותיו..
ולמרות הכל חשב שבליבה יש אחר..
הוא ידע שאוהב אותה, והיא ידעה שאוהבת היא אותו...
אז למה לא היתקרבו ולמה שפתיהם לא ניפגשו..
עם רק...הכל היה ניראה אחרת!
היא היסתכלה שוב בעניו החומות שבהם ראתה את ליבה הפועם מאהבתה אליו...
היסתכלה בפעם האחרונה..
היסתכלה היתסובבה והלכה..הוא קרא לה..והיא כאילו לא שמעה כלום חוץ מפעימות ליבה..
הוא ידע שמאותו רגע כבר כלום לא יחזור להיות כמו שהיה..ושהיא כבר לא שלו..
שלא יוכל לגעת שוב בשערה ולא יוכל ללטף שוב את פניה..
והיא חשבה לעצמה "הרי ברור שיאהב אני אותו לעד..."
