ילד אחד, קנה דגים בחנות דגים,
המוכר הביא לו שקית מלאה בדגים ומים והילד החל לחזור הבייתה. הביית שלו היה רחוק, לפחות כמה שנים של הליכה.
בדרך הילד עבר בשדות, חולות, יערות וג'ונגלים.
באחד מהיערות נתקל הילד בענף של עץ, כך שבשקית כמעט נהיה חור. אחד הדגים הקטנים ראה שאפשר לצאת החוצה מהשקית הזאת, והחל לדחוף ולדחוף, אחרי כמה שעות הצליח הדג לקפוץ החוצה ולצאת לחופשי! איתו יצא חבר שלו (כמה דקות אחריו),בשקית נהיה חור קטן, ממש קטן, בגודל של דגיגון קטן.
הדגים האחרים לא הסתכלו אפילו לכוון החור הזה, היה להם נחמד בתוך השקית הסגורה, במים, עם חברים שלהם.
במשך הזמן הזה הם השריצו ילדים, הטילו ביצים עוד ועוד.
לאחר כמה חודשים של הליכה, אחד הדגים מחליט ללכת קצת לצד מחברים שלו בתוך השקית, ואז ראה את החור, החליט להסתכל מה יש מבעד לחור, וגילה עולם מטורף, כולו מלא מים , מלא חיות ים וכו', גן עדן לחיות מים!
קרא הדג לכמה מחבריו והם קפצו אל תוך העולם החדש הזה.
במשך השנים, קפצו עוד כמה דגים וגילו עולם ניפלא מבחוץ.
אך בתוך השקית נישארה קבוצה גדולה של דגים, שלא ממש היה מעניין אותם אפילו החור שיש בשקית, הם אף פעם לא הסתכלו מבחוץ אל החור.
ככה חיו הדגים בתוך השקית ב'כיף' שלהם, כשהם לא ידעו שהדבר האמיתי פשוט נמצא במרחק קפיצה!
השנים עברו, ועברו, והדגים גידלו ילדים, וחינכו אותם שלא לקפוץ לבחוץ, לא חשוב מה יקרה.
וכך דורות של דגים.
במשך השנים , דגים מבחוץ ניסו בדרכים שונות להראות לאלה מבפנים שה"טוב" האמיתי , נמצא פה בחוץ!
עברו הרבה שנים , וחלק מהדגים המסוקרנים קפצו, חלקם לא, חלק סתם הסתכלו.
וככה עברו השנים.
לבסוף, אחרי כ 2000 שנה, שהילד חזר מחנות החיות עם הדגים, אף דג לא היה בשקית!
הילד גילה את החור בשקית, והבין שלא זו הדרך.
לא, זו, הדרך.
~מפריד~
הסמיילי הזה של המחייך, פה בישרא, מזכיר לי כל כך הרבה דברים שקורים סביבי, אתם מסתכלים על הסמיילי, הו אמחייך והכל טוב, אבל אם תסמנו אותו, תגלו את הסמיילי הזה באמת. ( זה: 
).
~מסיכות רודפות אחרינו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
