Say You Love Me But It's Not Enough

יצאתי מהבית ספר עם חיוך על פני ,

חיוך שהרבה זמן לא הפציע ,

התקדמתי לעבר תחנת האוטובוס ,

הקשבתי לשירים ,

התעמקתי במילים , ובסביבה מולי,

בשמש הזורחת , בציפורים , במזג האויר הקריר,

מצאתי את עצמי בוהה על האנשים סביבי ,

כולם שונים , מגוונים ..

לרובנו יש משפחה לחזור אליה ,

לרובנו יש כסף , בית , אוכל ואנשים שקרובים אלינו,

רובנו לא מבינים עד כמה שזה חשוב לפעמים,

קשה לסמוך על אנשים , ולמרות הכל ,

לא משנה מה קרה לך .. אתה תמיד חוזר למשפחה שלך,

שתעודד אותך ! שתתן לך כוח להמשיך הלאה !

לכולם יש קשיים וריבים עם המשפחה,

אבל חשוב לזכור,

שמשפחה יש רק אחת.

מביט לאנשים בעיניים ,

וכמה דקות לאחר מכן,

מתחיל לצעוד לכיוון הבית ,

בצד השני של הרחוב היה ספסל ,

ועליו משהו מחוסר מבית על ספסל מעץ,

הוא נועץ בי מבט של כאב,

עייני מושפלות למטה ,

השמש החמה עולה על גופי ,

מחממת את שערי השחור,

ממצמץ בעיינים באיטיות ,

ואומר תודה אלוהים , תודה .

וחוזר אל משפחתי האהובה .