האמת שאני חושבת ממש ברצינות לסגור ת'בלוג ,
יותר מדי אנשים שאני מכירה קוראים פה
ולפעמים אני מרגישה שאני מצנזרת את עצמי יותר מדי ,
אם אני מסתכלת לאחור על רוב הפוסטים שלי
כל מה שכתבתי הוא לא ממש רציני ,
כי אף פעם לא הרגשתי שאני יכולה לכתוב כאן משהו אמיתי ,
בכל זאת אנשים קוראים ,
וחלק מהאנשים פה הן גם חברות שלי
לפעמים אני מרגישה רע עם עצמי על זה ,
שפתחתי בלוג סתם
כי ממילא אני לא עושה פה יותר מדי דברים .
לא אכפת לי התגובות או הכניסות או דברים בסגנון הזה ,
אני פשוט רוצה לכתוב על עצמי ועל כל מה שעובר עליי
יש תופעות שאני ממש שונאת ,
ואני מרגישה שאסור לי להיות חלק מזה ,
את מגלה הרבה דברים על אנשים תוך מה שהם כותבים
אני לא יכולה להגיד שזה עזר לי , כי זה לא !
אף לא באמת כתבתי כל מה שאני חושבת על אנשים ,
ואיך אני מרגישה , אנשים לא רואים הרבה דברים שרצים להם מול העיניים.
אז לא אני לא הולכת לכתוב עכשיו יומן אישי ,
כי אני כל כך לא הטיפוס הזה .
אולי אני אפתח בלוג סיפורים ,אבל זה די חסר סיכוי
כי אין לי ממש סבלנות .
אנשים פה שעזרו במצבים קשים ? אני לא חושבת שהיו , ואני לא חושבת שיש
והאמת הכי כואבת אני יודעת שגם לא יהיו.
את אף אחד לא מעניין הסיפור האישי ,
הבעיות שלי או החיים האישיים שלי .
אני חושבת שזה פוסט אחרון ,
אבל אני עוד לא בטוחה לא אכפת לי אם הוא ישאר ככה ,
כמו שהוא .
אני לא מרגישה רע עם עצמי אני מרגישה רע עם האנשים פה ,
כל מה שרשמתי זאת חתיכת תקופה ענקית ,
אבל לא משמעותית בחיי.