הכל התחיל מזה שלי ונוי מצאו חתולת רחוב שהייתה זקוקה לטיפול...
אז הם לקחו אותה..
ואז לי הייתה צריכה ללכת...
ואני ונוי נשארנו עם החתולה,ללא מקום מגורים טוב בשבילה...
ואז הגיעה החלק הרע,היא התחילה להקיא,לרעוד,להזיל ריר וליילל בצורה מוזרה..
אז ניסינו כלך מיני דברים..
עד שקראנו לווטרינר..
היא הייתה כל כך מסכנה..
וכל כך היה קשה בשבילי לראות אותה סובלת ככה...
אבל זב לא היה בכל היום..
בהתחילת היום עומר בא..
ואז סתם היו כמה דברים שממש הכעיסו אותי..
אז הלכתי..
פגשתי את נוי..
הייתי איתה קצת..
ואז התחלנו לטפל בעניין החתולה..
היינו איתה אצל נוי..
ושם היו דברים שהזכיר לי את כל השנה בגרועה שהייתה לי..
ואחרי כל זה..
המצב של החתולה התחיל להחמיר..
ומשם כל שאר הסיפור.....
כשהייתי עם החתולה למטה,אז היה חלק שהייתי לבד,ולא יכולתי יותר,אז פשוט התחלתי לבכות...
והתקשרתי לקרן שתבוא לעזור לי כי אני לא יכולה לעשות את כל זה לבד...
אז היא ורותם באו..
והיו אייתי..
ואחרי כמה זמן אני נוי ויובל דויטש נפגשנו לטפל בעניין הווטרינר..
עד שאני ונוי לקחנו את החתולה..
ואני שמחה שהצלחנו לדאוג לה..
אבל אני נורא מאוכזבת מההורים שלי..
דווקה מהם ציפיתי לתמיכה ועזרה בעיניין..
ובמקום זה הם התחילו לכעוס עלי ולסבך לי הכל..
כרגע אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות מכאן עם כל זה..
עם החתולה
עם ההורים שלי
עם העבר שלי
אני פשוט לא עומדת בכל זה!
אני פשוט מרגישה שאני צריכה לברוח מהכל!
שאני צריכרה ללכת מכאן ולעזוב את הכל מאחור!