לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מי? מה? מו?


אלה הן חיי שאותם אני חיי, ומתי שלא יהיו חיי כנראה שלא אהיה חי...

Avatarכינוי: 

בן: 35

MSN: 







מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007

דברים טובים באים למי שמחכה מספיק זמן...


הלו הלו למי שקורא עכשיו וגם למי שלא קורא את הבלוג הזה!

ממזמן לא כתבתי אה?

טוב נו היה לא קל בחודש הקודם וטיפ טיפה גם בזה....

בכל מקרה זה עבר והכל משתפר מעכשיו!

אני בגישה הכי שמחה (ובמצברוח דומה) והכי טובה שיש:)))))

כך שבעצם שום דבר רע לא יכול לקרות לי, נכון?

"דברים טובים באים למי שמחכה מספיק זמן..."- משפט שבדיוק מתאר את התחושה שלי ונכון לשניה זו

(מי יודע מה יהיה עוד שנייה?) העתיד שלי מזהיר ביותר!!!!!!!!

 

\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/

 

הנה שיר קטן אופטימי-פסימי שאישית אני מאוד אוהב.

מה הקוונה אופטימי-פסימי?

טובבבב... חלק בבתים שלא נשמעים טיפה פסימיים ועצובים אבל הפיזמון מעודד מאוד ובכלל השיר אומר ששוב יהיה טוב...

זה מה שיפה בו...

הנה הוא: 

 

  אט אט , שוועיה שוועיה

                  התקווה 6

                  לחן: עמרי גליגמן
                  מילים: עמרי גליקמן

 

                  לפעמים השושנה מרקידה את הורדים
                  הקרח שהפשיר מחמם את סביבתו
                  לאחרונה, הבחנתי בתנועת הפרפרים
                  מעודדת את הגולם לצאת אל חופשתו
                  כתרועת לוויתן בלב אוקיינוס שקט
                  נשמעת זעקת המצוקה של האדם
                  כנשר מתאבל על עוד גוזל שמת
                  אין הבנה לכאב, לא הערכה לדם

                 

 פזמון:
                  אט אט, שוועייה שוועייה
                  Tout doucement
                  בסוף נחזור לשגרה
                  אט אט, שוועייה שוועייה
                  נשתף את החיוך נפיק רק טוב מהרע

 

                  לפעמים האהבה מרקידה את העצב
                  האש ששורפת מקררת את הגחל
                  פתאום אני גיליתי – יש צד לאויב
                  והטוב בעלילה הוא זה שמביט ממעל
                  כלביאה ואריה הקוראים לילדם
                  אשא קולי אל עבר כל קרוביי
                  כיצורי יבשה, שמים, ים
                  אשאר אזוק לחופש אשאר כך עד סוף ימיי

 

 פזמון:
                  אט אט, שוועייה שוועייה
                  Tout doucement
                  בסוף נחזור לשגרה
                  אט אט, שוועייה שוועייה
                  נשתף את החיוך נפיק רק טוב מהרע

 


                  אט אט, שוועייה שוועייה
                  Tout doucement
                  בסוף נחזור לשגרה
                  אט אט, שוועייה שוועייה
                  נשתף את החיוך כי לא נותרה לנו ברירה....

 

/\/\/\/\/\/\/\/\//\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/\/

 

ולסיום...

מה דעתכם על השביתה הזו?

תסתיים בקרוב?

המורים צודקים או טועים בעמדה שלהם?

איך השביתה תסתיים בכלל? ו...

נהנים מהחופש הזה?

מנצלים אותו?

או שכבר משעמם מידי?

.....

מי שרוצה שיענה:)))))))))))

יומטוב לכם...

נכתב על ידי , 5/11/2007 10:49  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ליט ב-28/11/2007 16:05
 





445
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-N.I- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -N.I- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)