טוב שההגה בידיים של...הנהג מונית

כבר 3 חודשים אני מתה לכתוב בבלוג שלנו ולספר את חוויותיי מנתיב אקספרס בצפת וכל פעם שכחתי את השם והסיסמא...

עכשיו נזכרתי!

אח...כשאני נוסעת באוטובוס לפעמים ובוהה מהחלון, רואה את הר מרון, את הציפורים שעפות וחגות מעל ההרים, הכלבים שרצים ליד הזקנות הרוסיות שמאכילות אותם, הדוסים, הדוסים, הערסים, הדוסים, הערסים והדוסים, הדוסים והערסים.

אחחחח

צפת

והאוטובוסים פה מאוד מסודרים.

כל 20 דקות או כל חצי שעה אבל בול! על הדקה!

וכולם יודעים מתי הם מגיעים.

ויש איזה 8 נהגים. על כולם...או שאולי לא הכרתי את כולם אבל אני בספק.

ואחר מהם. שמן חמוד. מאז שהוא ראה אותי מנקה את הויטרינה ב"פולי קפה קונדיטוריה ומאפה" הוא רוצה עוגיה.

סתם...כולה אמר לי פעם אחת. כי נסעתי איתו 3 פעמים בשעה (אין לי כח לעליות ויש לי חופשי חודשי) ואז אמרתי "פעם שלישית גלידה" והוא אמר "לא לא עוגיה!" ולא רציתי להסביר לו שאני לא עובדת שם יותר.

ושאר הנהגים הם ערבים. או דרוזים. או משהו. מדברים ערבית בקיצור...

ואין אקשן באוטובוסים בצפת כי הכל נורא כמו המופע של טרומן. לפעמים אני אשכרה מסתכלת לשמיים לראות אם הולך ליפול עליי מתקן תאורה כזה...אבל זה לא קרה. הם מאוד זהירים כנראה. למדו מאז הסרט...

לפעמים האוטובוסים פה עושים לי בחילה. כל הסיבובים וזה...למרות שמתרגלים.

תראו...זה לא 32 זה בטוח. פה אתה כבר די מכיר את מי שעל האוטובוס ואין לך חרדות של "רגע...31 זה אומר שיש מצב ששולה תעלה פה כי חמש וחצי והיא מסיימת לעבוד אז אני אקח קו 16...לא, בעצם הנהג שרציתי לתבוע שם אז אני פשוט אקח מונית וזה".

אין את זה פה...

פה אתה עולה ויורד. אין בלאגנים...

אז בעצם? אין לי משהו מעניין לספר בכלל...עד שזכרתי את הסיסמא והשם זה מה שיש לי להגיד.

צפת?

יכולה להיראות משעממת מבחוץ אני מודה...

אבל מבפנים?

היא די מגניבה.

(אני כנראה נורא עייפה אם זה הסיום פוסט שלי. חכו...זה עוד יבוא)