לפני שהגעתי לחטיבה כולם אמרו לי שאנשים משתנים שהכל משתנה ואני אמרתי לעצמי שלא יכול להיות אני בלי החברים שלי מהיסודי זה פשוט לא אני. מגיעים לחטיבה ומקבלים שוק כל הפרצופים של החברים שלך נחשפים מי כל הזמן היה מזויף ומי יהיה איתך לאורך כל הדרך. אבל גם שהגעתי לכיתה ח' לא חשבתי, שזה יהיה כמו עכשיו. תמיד אמרו לי תשמרי על החברים שלך אל תאבדי אותם כי את מכירה חדשים, ומה אם אני מגיעה לחטיבה ומגלה שיותר טוב לי ככה שאני רוצה להתנתק מהם מה אני עושה??? אני כל יום חושבת למה איך זה שנשארתי בלי חברים מהיסודי? זה משהו בי שהשתנה? זה משהו בהם שהשתנה?
או שזה משהו בכולנו שהשתנה לטובה ולרעה? יש כלכך הרבה פרצופים שונים, איך אפשר לדעת אם איזה פרצוף יהיה לך יותר טוב. מי לא יפגע בך.
אי אפשר לדעת וזה החיים ובמקום להיכנס לדיכאון עמוק צריך לשמוח עם מה שיש לך, עם הפרצופים שאתה מסתובב איתם
. ואם אתה לא שמח אז תסתובב עם פרצופים אחרים שכייף לך איתם שתרגיש שייך אליהם.
אף אדם לא מקובע לפרצופים, לרגשות , לחברים זה הכל בידיים שלך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
