אביבית סתיו - אופטימיות מהוססת

היינו חבוקים וחלמנו יחדיו

שאפנו את אוויר חדרנו הדחוס מדי לילה

והתעוררנו אפופים לבוקר מלא תקוות

ספגנו האחד את מעללי השני בשקיקה עד שהכלנו

קירבנו, הקרבנו, הרחקנו, ברחנו, חזרנו, שוב חבוקים

שאיפות, תכנונים, שגרת חיים, הבנה ללא מילים

אחזנו, הרפנו, משכנו, נחרדנו, התרגשנו, אהבנו...

הזמן מטשטש, והזכרונות כמו עשן סמיך מתפוגגים

ואנחנו צפופים בתוך אותם הרגעים שלא ישובו

חיים אחרים.