יושב הוא בביתו וחושב.
למען הסר ספק, אין הוא חושב על תוכן ביתו. לא על דרכים לשפצו, ולא על ספרים נוספים שהוא רוצה רק כדי שיהיו מונחים שם... וגם לא על כמות הספרים שיוכל להוסיף לאחר שישפץ ויוסיף עוד ארון ועוד מדף. שכן, יש לו דברים חשובים יותר לחשוב עליהם. הוא לרגע נמשך אל חפץ בעל ערך סנטימנטלי שמזכיר לו אהבה ישנה... זה רק זיכרון אבל הוא שוכב מתחת לים של אבק.
לכן הוא מעסיק עצמו בדבר מה אחר. פעולה אחרת שנערמו עליה כורי עכביש וגרגירי עפר.
כתיבה.
הזמן איבד את צורתו, וכל עדות למחשבה עזבה את העט ואת היד הרועדת שמחזיקה את הנייר. בהתחלה חשב על מכתב פרידה מהעולם.
אבל הבטיח לאהובתו שזהו אינו הזמן.
לאחר מכן חשב על מכתב פרידה מאהובתו.
אבל הבטיח לעצמו שזהו אינו הזמן.
לאחר מכן חשב על מכתב פרידה מעצמו.
אך עצמו לא היה שם כדי למנוע זאת.
שולחות ידיהם באפלה, חזרו המחשבות אודות החיים שאחריי אל תוך מוחו של חלום-מת. הוא לא עשה דבר. לא פתח את ידיו לרווחה כדי למשוך את ידי הצל, לא הניף את חרבו כדי להפחיד את השד מעליו. ידיו של הצל אימצו את חלום-מת אל ליבו ועטפו את עולמו בחשיכה.
השד השאיר בידיו ארבעה חפצים איתם עליו היה על חלום-מת למצוא את התשובה.
טבעת נישואין
עט
דף נייר
נר דולק קפוא בזמן שנראה כאילו כל רגע הוא נגמר.
***
אהובתי היקרה
אני מתנצל על כל הסבל שגרמתי לך. אני מקווה שתמצאי שוב אושר, שפנייך יקרנו ויחייכו. אני אשמח לדעת שהעולם ישמע שוב את צחוקך המתגלגל, שעינייך יראו שמחות ושהלב ידע מקום טוב ללא כאב. אני מקווה שתכתבי את היצירה הנפלאה בעולם. וכאשר תניחי את ראשך כל העולם יידע מי היא לוריאנה, אופיליה, לורליי, מהו יופי, מהי אהבתם של אש וקרח... אני מקווה שכל העולם ידע.
אני מקווה שאיש לא יפגע בך. שתשכחי את רגש הצער ואת הסבל שבכאב.
יש בי חלק ששמח שמצאת אהבה אחרת בחיים.
את אישה מדהימה
ציפור חופשייה
יפה
חכמה
סופרת מחוננת
משאלת ליבי.
אין מספיק מילים בשפה המדוברת כדי לתאר את הערכתי אליך כאדם, כבן זוג וכשותף לחיים.
את ראויה לאדם טוב יותר ממני.
אני לא אהיה כאן כשתקראי את המכתב. בטח אמצע עד אז מציאות אחרת לשהות בה
אני רוצה שנתחיל מחדש
אני רוצה לבנות איתך חלום-חי
אני מאמין שאנחנו יכולים
מתגעגע
חלום-מת
***
על הדף השאיר דמעות, טבעת ועט.
כאשר הרים את ראשו הבין שנכשל. כי אינו הצליח לתאר במילים את אהבתו. יודע כי המעיט באיחולים, וחסך בתקוות.
בנוסף ידע הוא שקריאתם לא תפיח בדיו חיים. אלא רק שפתיה יכלו להגשים את המכתב.
נר האינסוף נשאר דולק עוד קצת. כמו תמיד עוד רגע נכבה.
את הבית עזב ולא חזר עוד.
בתוך ליבו הוא קיווה שיום אחד היא תראה לו את הדרך חזרה מהמציאות אליה נכלא.
בתוך ליבו הוא קיווה שיום אחד הוא ימצא את התשובה.
כלוא בתוך הצל הוא עזב את העולם.
בתוך ליבו קיווה שאישתו תשלח את ידה. וידי הצל הם ידיה. ויחד הם ימצאו את הדרך למציאות אחרת נפלא.
בתוך ליבו קיווה שהיא תתגלה אליו היום. מחר. בזמן הקרוב.
ושכל דקה לא תרגיש כמו נצח.
***
מכתב הפרידה לא התאים.
הוא לא הצליח להיפרד מעצמו.
הוא לא הצליח להיפרד מאהובתו.
הוא לא הצליח להיפרד מהעולם.
אינסוף ניסוחים לא יצליחו לגרום לחלום-מת לברוח מאחיזת השד.
הצל עטף אותו.
הוא רק ידע שאת הצל הוא אהב.