נכון היה כיף

אבל מה אני אמורה להבין מכל זה

שהכל קורה כמו שצריך לקרות, אבל זה לא ממש מרגיש ככה

לפעמים הייתי רוצה שגם מה שלא צריך לקרות יקרה לי

ושכל ההתחלות הקטנות יקבלו קצת צורה

לא יודעת מה הייתה התגובה שלי אם זה היה מתפתח למשהו רציני יותר

בנתיים אני סתם נוטה למחשבות די אובדניות

כ''כ פחדתי מהרגע הזה , ותמיד הוא היה איתי על אש קטנה

אבל עכשיו אני רואה אותו נשאר כאן לכל ששת החודשים שהולכים להיות לי עד הגיוס

כבר לא אכפת לי ניתוק הקשר מחברים, יותר קריטי לי עכשיו להתנתק מעצמי

קצת באלי לצאת מהבית