הוו מלנכוליה, את אהובתי.

its over 

" אני חושב שהיא בכתה בלוויה שלי, לא רוצה להשתחצן,

אבל אני אפילו כמעט בטוח. לפעמים אני מצליח ממש לדמיין

איך היא מספרת עליי למישהו שהיא מרגישה קרובה אליו, על המוות שלי.

על איך הורידו אותי לקבר, קטן כזה ועלוב, כמו חבילה של שוקולד מקולקל.

על איך אף פעם לא הספקנו. ואחרי זה הוא מזיין אתה זיון שהוא כולו נחמה. "

                       נמאס כבר להיות עצובה. אהאה

כמה ימים אחרי שכתבת לי פוסט. זה נגמר.

אני לא יכולה לתאר את ההרגשה הזאתי בכלל.

לחשוב שהיינו יחד 9- חודשים.

וזהו..

עוד שבוע הדברים התבהרו..

ועד אז.. אני פה. מתגעגעת אלייך.

אז זהו. זה נגמר..

ממ קצת עצובה.. פחות עצובה יותר מתגעגעת.

אוף. למה אני לא יכולתי להעריך אותך כשהיית איתי..

טוב אין מה לעשות. נגמר בטוב..

___

תודה לכל הבנות המדהימות שהגיבו לי כאן.

באת שלא ציפיתי לכלום. עשיתם לי הכי טוב עכשיו!!