אוף לא יודע כבר מה מי מו..
אני כל כך עצוב ובודד כיאלו אף אחד לא מבין אותי בעע מזלזלים בי מנסה להוכיח שאני כן שווה משהו נותן 110 אחוז
נמאס לי כבר למה לא יכולתי להיות איזה חננה שלומד או משהו או איזה בריון או בכלל מישהו
מרגיש לא שייך לכלום כיאלו לא מוגדר עתיד לא נראה לי שיש לי ...אני כל הזמן עצבני ועצוב מעמיד פנים עושה כיאלו שמח מחייך וכו" אבל מבפנים אוכל את עצמי חזרתי לעשן ואז אמרתי לעצמי אותו דבר שאמרתי שהפסקתי לעשן מה אני צריך את זה סתם שטיות וביזבוז כסף חח אבל למרות זה המשכתי לא מצליח להירדם בלילות בכלל ושכן נרדם חולם סיוטים קם עם הרגשה מוזרה בבוקר כיאלו שוב לקום ולעשות אותו דברים אני יודע שאני לא שווה כלום בעצם אני אף אחד ולא יהיה למרות החלומות שלי הזמן עובר מהיר חברים שלי כבר חצי גדול לא בקשר להם יש עתיד כל מה שיש לי זה העבודה זמנית וחלום שלא יודע עם אצליח בכלל להגשים אותו .. כי כמו שכולם אומרים או שיש לך את זה או שאין במיקרה שלי יכול להיות שאין
לפחות ככה אימא שלי נתנה לי להרגיש כל החיים שלי שאני סתם אפס ושעשיתי טעות ללא ללמוד בכל מיקרה היא תמיד הורידה לי את הערך ואת המוטיבציה ..
אף פעם לא היתי פופלרי או תלמיד מצטיין או משהו בכלל תמיד היתי בצד לבד ככה עד היום
עם הזמן אני נעשה יותר עצוב ויותר רציני מיום ליום מאבד את החברים שלי לא יודע למה קורא להם חברים אחרי שריכלו עליי וכמה מהם אמרו שלא סובלים אותי
הכי גרוע מזה שאין לי אף אחד שאני יכול להגיד איך אני מרגיש לאף אחד לא אכפת..
ניסתי פעם לדבר עם אימא שלי על הרגשות לי וכו" היא אמרה שאני לא נורמלי ואני צריך עזרה או כדורים חח
אמרתי לה מה על זה שאני עצוב?
תנו לי להביא לכם דוגמה לילדות שלי
פעם בכיתה ה עשו איזה שני קבוצות בשביל טקסט ושני כל קבוצה הייתה צריכה לבחור 15 תלמידים
קבוצה אחת בחרה 15 כולל ראש הקבוצה ו קבוצה שנייה 14 כולל ראש קבוצה אף אחד מהקבוצות לא רצה אותי הקבוצה השנייה היו כל החברים שלי אז ישבתי בצד בסוף השורה לבד וצפיתי בטקס והרגשתי כל כך רע כיאלו חח מה משנה אותי לעומת התלמדים האחרים אני לא שמן לא נראה לי שאני מפחד חח ככה תמיד היה אף אחד בעצם לא שם עליי ,
כולל אימא שלי למרות שהיא כן השקיע עליי אבל לא נתנה אהבה
בכיתה ז היתה לי חברה שממש אהבתי אותה הרגשתי אחת שתמיד יהיה איתי ואוכל לספר לה מה אני מרגיש ושיכאב לי היא תיהיה שם ואם יכאב לה אני יהיה שם אבל היתברר בסוף שהיא צחקה עליי עם החברות שלה ואבא שלה היה נרקומן חח ואימא שלי שוטרת אז לא ממש היתסדר
בכיתה י " הכרתי מישהי בטיול לאילת אמרתי לעצמי וואי היא כל כך חמודה אולי מצאתי את החצי השני ?
אבל אחרי כמה חודשיים אותו סיפור רק שונה בגדה בי שיקרה לי וצחקה עליי ואז בכלל היתי שבור לא יכולתי לצאת מהבית נעלתי את עצמי הרגשתי כל כך לא שווה מכוער דפוק אפס
קיצר אנשים אמשך לרחם על עצמי יותר מאוחר אני יזוז לישון