ממ, היי.
המשכתי את "מכתבים לגיבור."
וזה הזמן לשתף אתכם.
ממ, האמת, שהמשכתי שני מכתבים\פרקים, אבל לא היה לי כח להעלות.. ^^
אז הנה זה בא.
# # #
מכתב שני.
רועי שלי,
אחי הגדול והאהוב.
אין לי מילים לתאר את אהבתי אלייך. חבל שאתה לא יכול לשמוע, לקרוא.
קודם כל, מזל טוב ! יום הולדת שמח.
הייתי מאחלת לך גם שתחייה עד מאה ועשרים.
לא משנה.
סליחה שלא כתבתי לך הרבה זמן.
המצב בבית קשה.
לאמא יש התקפי חרדה.
זה קשה.
לקחו אותה לבית החולים.
אני לא יכולה להמשיך ככה. גם אבא לא.
כל הבית מתפרק.
אם היית פה, היית יודע מה לעשות.
אני ממש מתגעגעת.
אבא לא מסתכל לי בעיניים.
אני חושבת שהוא מתבייש ממני.
שהוא רוצה להגיד משהו, אבל לא יכול.
אוף, הלוואי והכל יהיה יותר פשוט !
אני אוהבת אותך !
ואני רוצה לבקש ממך משהו. אולי הוא טיפשי והכל, אבל..
בבקשה תשלח סימן או משהו. אני רוצה לשמוע ממך.
סליחה שאני תמימה כל-כך.
אוהבת מאוד, ומתגעגעת.
אחותך הקטנה,
דניאל.
# # #
מכתב שלישי.
רועי שלי,
רועי המדהים שלי.
תודה.
על שהיית אח מדהים וטוב.
אני לא אשכח אותך לעולם.
גם לא אשכח את היום הנורא, בו הודיעו לנו את הבשורה הזו.
זה היה יום רביעי. ערב. קיץ. חם.
היית אמור לחזור הביתה מהפעולה בלבנון.
חיכינו וחיכינו.
אמא החלה לרעוד.
אבא אמר שהכל יהיה בסדר,
שתמיד אתה מאחר.
מאחר כרוני.
אבל אני,
אני ידעתי.
הרגשתי את זה מתחת לעור. בעצמות.
חיכינו דקות ארוכות שנדמו כנצח.
ואז הגיעה הדפיקה בדלת.
הדפיקה המקוללת הזו.
אגרסיבית, אבל אם זאת, חלשה.
מיד ידעתי שזה לא אתה.
זו לא הדפיקה העדינה שלך. לפי מקצב ידוע.
באותו הרגע, ליבי התנפץ לאלפי חתיכות.
הייתי בהלם. לא הייתי מודעת לסביבה.
לא לשוטר שעמד לדלת.
לא לאמא שקרסה לרצפה בבכי מר.
לא לאבא שקבר את ראשו בין ידיו.
ולא לשוטר, שניסה לנחם, שם יד על כתף.
הרגשתי מנותקת לחלוטין, לא הגבתי.
ואז, אז.
אז התפרצתי בחוזקה.
צרחתי, בכיתי, הכיתי.
לא שלטתי בעצמי.
לא יכולתי לסבול את המחשבה שאתה לא פה.
לא איתי.
באותו רגע קיללי את כולם.
את אבא, את אמא, את המדינה, את השוטר התמים.
אפילו אותך.
על זה שהתעקשת על קרבי.
על זה שאמרת שזה הכי חשוב לשרת את המדינה.
על זה שהיית בן-אדם טוב.
אבל אני אוהבת אותך.
הכי בעולם.
הלוואי ויכולת לחזור.
דניאל שלך.
# # #
דעה, בבקשה. אני מאוד אשמח לתגובות.
מממ, עיצובים.. D;
כולם סגנונות חדשים לי. אז, ממ, לא ממש מושלם.
חחחח D:
# # #
זהו..
זה כל הפוסט.
פחות פורק מהקודם, אבל גדוש בחומר שכתבתי.
איי לייק איט. (;
ביי ביי.
עדי D.
עריכה:
תכנסו.
בלוג פיינטשופ שלי ושל יובל.. ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dishes.
