1. חלק מחרפֶנֶת השבוע שעבר, היתה כרוכה גם בשעמום המצמית בעבודה כרגע.
2. חלק אחר של החרפֶנֶת - זה שהוביל אותי לסגור את החלונות של האוטו, להגביר ווליום ברדיו ולצרוח עד צרידות – קשור גם בהיתקלות לא רצויה ולא סבירה עם האקס. מיותר לגמרי.
3. חלק שלישי כרוך בשינויי מזג האוויר שמקצרים לי את הסבלנות ואת פתיל הציפייה לחורף.
4. חלק רביעי וניכר שמור כמובן למאזן ההורמונאלי הרעוע שלי שנתמך במנה עיקרית של אמצעים כימיים מסויימים שלאחרונה חזרתי ליטול (מישהו אמר ווישפול ת'ינקינג??) בתוספת של חשיפת יתר לאי אלו הריוניות-לא-לגמרי-יציבות בסביבה הקרובה ועם רוטב של חרמנות שפניה הושבו ריקם.
אגב, שאלתם ואני עונה:
לא שלחתי לו את הדברים שנכתבו בפוסט הקודם. לא אמרתי לו אותם בשיחה. למיטב ידיעתי הוא לא קורא את הבלוג. אבל הוא בכל זאת הבין משהו, ובדקה התשעים קיבלתי סוף סוף תשובה.
רוצה! אותי!!
5. לא קשור וכן קשור לאמור לעיל – הבנתי שאחד ההבדלים בין האקס לבינו הוא שעם האקס הבטן והראש אמרו לא כמעט מההתחלה, אבל הלב שתק. איתו, הלב והבטן אמרו כן כמעט מההתחלה, והראש בינתיים מקשיב להם. באשר לוגה – היא עוד מקווה לקבל את הצ'אנס שלה (ע"ע סעיף 4).