כתיבה תמה

עו"ד א'

בלונדינית, מרשימה, בגדי מעצבים, משרד משלה במרומי אחד הבניינים היוקרתיים והגבוהים בעיר, מניחה לי להתפעל מהנוף שהיא משאירה מאחורי גבה בעודה פונה אלי בענייניות. 500 ש"ח לשעת ייעוץ. אפשר בצ'ק. שולחת יד למסמכים שאני מניחה על השולחן ומהמהמת תוך כדי קריאה. המזכירה מתקשרת אליה לשאול אם להכין לי קפה או שאולי להביא לי קולה. לא תודה.

עו"ד ב'

קטנה, נטולת רשמיות, בגדים זרוקים, כמעט מוזנחת. הגעתי אליה כי למרות המראה, השם שלה משדר כוחניות. מאפיה. שותפה במשרד קטן ששוכן במרתפו של בית דירות באחת השדרות. אני ממתינה מחוץ למשרד כי אין איזור המתנה מסודר והיא קצת מתעכבת בפגישה הקודמת. נדמה לי שכשהגעתי ראיתי אותה כשיצאה לעשן, נשענת ללא צלצולים על אותה הגדר החיה שבצילה אני חוסה עכשיו. אני מאתרת ריח ברור של נבלת חתול שבוודאי התפגר בגינה.

עו"ד א'

פוסקת: צו הרחקה. מחר. על הבוקר. ואחר כך אפשר לנסות להגיש תביעה, אולי חלק מהכסף יחזור. אם תלכי מיד יש סיכוי שהשופט יהיה לצידך, אחר כך יהיה מאוחר מידי והוא עלול לשאול מה פתאום נזכרת רק עכשיו. בית משפט זאת הדרך היחידה היא מבהירה. הדירה? הכסף? החוזה? אני שואלת, רק אם נגיע לבית משפט לענייני משפחה. שם יהיו לצידך. שם תוביל המילה "אלימות" את הדיון. למרות ש....? אני שואלת, כן, למרות. רק משם יש סיכוי לישועה.

אני נבהלת נורא. בית משפט לענייני משפחה. אלימות. צו הרחקה. ומה אם...? מעצר, כלא, אולי אם נפנה לרשות המתאימה נצליח לארגן אשפוז כפוי. אני נרעדת, מגמגמת, דמעות עולות בגרוני. אני לא רוצה להרוס לו את החיים, להכתים אותם. אני רק רוצה לצאת מזה, להשאיר מאחורי.

זאת האסטרטגיה שלי וזה יעלה כך וכך, היא מודיעה. את צריכה להיות מחוייבת ומוכנה לקרב. אני רוצה תשובה עוד הערב, ואם כן, מחר על הבוקר אנחנו נפגשות בכניסה לבית המשפט.

עו"ד ב'

במשרד החמים, בו עדיין ניצבים קלסרים מתקופת הלימודים שלה, היא מביאה לי כוס מים ומציבה לידי קופסת ממחטות חד פעמיות. ספרי לי, היא אומרת. ואני מספרת.

אני רואה קמט בין הגבות שלה שהולך ומעמיק ככל שאני ממשיכה בסיפור, היא נראית לי זעופה.

יש שתי אופציות היא אומרת ומפרטת. הראשונה די דומה למה שאמרה עו"ד א', השניה – אותה היא מסבירה שהיא אישית מעדיפה, היא להגיע להבנה בדרכי נועם. גישה נוצרית כמעט, לפרק את ההתנגדות תוך הטית הלחי השניה. מטאפורית כמובן. אני גם מגשרת היא מסבירה, ומצביעה בסנטר לעבר תעודה ממוסגרת התלויה על הקיר. עכשיו העיניים שלה נועלות את העיניים שלי במבט. זה לא הכסף, נכון? זה לחזור לחיים. לחזור לשליטה.

גם ממנה אני יוצאת עם הוראה לחזור אליה בהקדם עם תשובה. כמה לשלם לה על הייעוץ? לא כרגע. רק אם אבחר ללכת עם מישהו אחר. אם אני לוקחת אותה, הייעוץ בחינם.

מי נבחרה?