אני לא יודעת למה אני לא כותבת. כלומר אני יודעת למה אני לא כותבת, אבל לא ממש בא לי לכתוב על זה. בכלל, לא בא לי לכתוב כמעט על כלום.
לא בא לי לתאר לכם את האריזה-העמסה-פריקה-פירוק-סידור-ניקיון.
לא בא לי לצייר לכם במילים את הקירות עדויי הגרפיטי שבשכונה.
לא בא לי להרעיש לכם במילים את המולת הבוקר של הרחובות.
ולא בא לי לשתוק במילים את השקט שמשתרר בהם עם התקרב השקיעה.
לא רוצה לכתוב על גברים.
גם לא על נשים.
לא בא לי לכתוב על רווקות מודעת לעצמה, או על סקס בלתי קיים.
לא בא לי לכתוב על תסכולים בעבודה, או על חדוות יצירה.
לא בא לי לכתוב על אוכל.
לא בא לי לכתוב.
לא באות לי המילים, אבל אולי פשוט סתם לא בא לי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
