כתיבה תמה

לא חורף ולא נעליים, מדווחת הגיבורה הגדולה למאייר כשזה מתלונן על הקור במדינה אחת שבאזורים מסויימים שלה חגגו חג מולד לבן. כאן בהיר ונעים ואין גשם באופק, היא ממשיכה לדרוך על יבלות הקור של המסכן.

אבל אז עם רדת הליל היא יוצאת החוצה ותוך כדי סימוס איטי למישהו על משהו היא מבחינה לפתע בדקירות קלות שגורמות לה לשלוף מפוזמקה את כפפות הפליס שהיא נושאת איתה "ג'אסט אין קייס". זמן לא רב אחר כך כשהיא נכנסת למרכבתה, מד הטמפרטורה מחייך אליה את הספרה 3. ובחוץ כנראה היה קפוא – במובן המקורי של המילה – כי על החלון הצטברה שכבת כפור שחרקה תחת הניסיונות לנגבה או לנגפה. רק אחרי כמה דקות של אידוי וחימום נמרצים, נעלם אותו דוק גבשושי שכיסה את החלון ומד הטמפרטורה להג במשובה – 7. מה שבע? מקאמה.

סוף סוף הגיע החורף גם לסנט פטרבורג השחונה.

גשם

ואפילו אף דולף וגרון צורב לא יקלקלו לי את הגשם הזה.