באמת שאני לא מבינה את אלה ששואלים אותי מה אני מתכוונת לעשות אחרי י'ב.
השאלה רלוונטית לחלוטין,וכאשר אני מסבירה שעכשיו אני עושה קורס פסיכומטרי
בשביל ששנה הבאה בתקווה שאני התקבל לעתודה בצבא על מנת ללמוד רפואה,
[כי מאז ומתמיד ראיתי את עצמי עוסקת בתחום הרופאה,ועוזרת לאנשים...]
הם מסתכלים עליי במבט של WTF??! ,ואז אומרים
"את? רופאה? חחחח ,את רצינית?"
כאילו מה פשר הזלזול הזה?,וזה בא מאנשים שהכי לא צפיתי מהם.
אנשים שאני כל כך אבל כללל כך!! תופסת מהם,חכמים,בוגרים,
אבל כנראה שבמקום שהם עומדים עכשיו,אין שם פירגון לאנשים אחרים,
שרוצים גם הם להצליח ,גם לעסוק במה שהם הכי רוצים בעולם.
והם מנסים לשכנע אותי לרדת מזה,
"אבל את יודעת זה הרבה שנים,לפחות 7,ואת צריכה לדעת אנגלית ממש טוב,ובלה ובלה ובלה"
ואני אומרת להם שאני יודעת,ואני אשקיע את כול כולי,ואני לא אוותר.
כי אני לא כזאת,אני לא מוותרת,אף פעם לא וותרתי על משהו שרציתי .
מאז שאני זוכרת את עצמי,ברגע שהצבתי לעצמי מטרה,הגעתי אליה גם אם הדרך הייתה קשה וארוכה
וגם המטרה הזו,שהיא הכי גדולה,אני אגיע אליה ואראה לכל מי שזלזל בי אי פעם,
שבי לא מלזלים,ושהם התביישו כשיראו שהנה פאקינג הצלחתי!!
אני חושבת שהאנשים האלה באים לחיינו במטרה אחת,לחזק אותנו להמשך הדרך שבו אנו הולכים.
הם מנסים להפיל אותך,אבל אם אתה באמת חזק מספיק, ורוצה את זה כ"כ,אתה תצליח!
ותוכיח לעצמך ולא להם,שהנה הכל בר השגה (:
יש עוד משהו שאותם אנשים לא מבינים אצלי,למה אני תמיד מחייכת?
גם כשלא כולם מאושרים,ושצוחקים עליי,הם נטרפים!
איך? איך אני ממשיכה לחייך?
נגלה לכם את הסוד?
אני יודעת שברגע שאני אחייך כולם יחייכו אליי,
ואיך אני תמיד מאושרת?
כי וואלה,אני מצליחה לרצות את עצמי.
ואת הסובבים אותי,שמבחינתי אם המשפחה וחבריי הקורבים מרוצים אז גם אני מרוצה ומאושרת.
אז תחייכו ותראו לכל מי שמזלזל בכם,שהם לא יפילו אתכם,
וכשהם צוחקים עליכם תנו להם לסיים,ואז תחייכו את החיוך הכובש והמנצח שלכם
ותגידו להם,נתראה למעלה,אבל לעומתכם ,נגיד להם:
"כשאני אגיע למעלה ,אני לא אשכח את כל מי שהיה לצידי ואני המשיך והפרגן להם כשהם ינסו את מזלם,
ולא יזלזל בהם אפילו לא לשנייה
כי אני לא שוכחת מי היה שם בשבילי בשעות הקשות"
ובעיקר תגידו את זה עם החיוך הכי ענקי שלכם!
כי אני אהיה רופאה,בעזרת ה'.
חיוך ענקי,נטלושקהה











תחייכו תמיד,גם אם לא הכי טוב בעולם!
