א-ל-ו-ה-י-ם, אך..... אלוקפרעליו!!!(קרדיט למורי :), אין, אי אפשר לתאר במילים איזה סופ"ש קסום היה לי.
וואו... אני לא אפסיק להגיד את המילה הזאת לפחות עוד כמה שנים טובות. כל המחשבות המתוקות שלי תמיד יהיו על השישי-שבת הנפלאים בחיי, כאלו שרק יכולתי לחלום עליהם.
זאת הייתה הדרך הכי-הכי מיוחדת וקסומה לחגוג בה 4 חודשים תמימים.
חיכיתי לו בתחנת הרכבת. הוא היה אמור להגיע כל רגע. והוא הגיע. עם הבעה קצת מוזרה על הפנים. היה נראֶה שהוא מנסה לבחון אותי, לקרוא את פניי. כאילו שהיה לו משהו מאוד מסוים להגיד לי, משהו שבטוח לא הייתי חושבת עליו.
הוא התקרב ונישק אותי . אני נאנחת. פתחתי את החלון. הכוכב שלנו... עצמתי את עיני...מרגישה איך התשוקה ממלאת אותי, מחממת כל חלק בגוף שלי... אך, זה כ"כ נפלא. ההרגשה - כאילו אני מתעוררת כל פעם מחדש. כ"כ מוקסמת ממבטו האוהב ומהחיבוק המתוק שלו, יכולתי לשכוח מהכל ולהישאר איתו שם לנצח. 33>
*תכננו לנסוע לחופשה בצפון עם משפחתו.*
_היום הראשון_
חיחי :], אקיצר, הוא סיפר לי שכל התוכניות התפקששו לו. אבל, כמו תמיד,הייתה לו איזו תוכנית ב', אולי אפילו ג'. בסוף, הסתבר שאמו הודיעה לו שהיא לא נוסעת .היא הספיקה אפילו לשלוח את אחיותיו למקומות אחרים לגמרי. אהמ איזה פיקשושיישן :|
נסענו ברכבת לעכו. אני לא יודעת למה, אבל אני מתה על נסיעות ברכבת. זה תמיד כ"כ מרגש. נותן הרגשת חו"ל כזאת. חוצמזה, גם לא ביקרתי לפני זה בעכו. כמו שחשבתי, היה ממש כיף.
דני ניסה להשיג לנו צימר ואיזו תחבורה בשביל להגיע לכינרת בהקדם. הסתבר שיש לו שם איזה חבר אחד שגר בחיפה. העיקר, שהוא לא יודע איך קוראים לו. בנים... ~גלגול עיניים~. בכל מקרה, אני קראתי לו סר =] הוא היה ממש נחמד והסיע אותנו עד הצימר שלנו, בלבנים. בתמורה לכוס קולה קרה, כמובן.
אך... הצפון ,כינרת, שלווה.... חופשה שלא נגמרת, אושר שלא ייעצר לעולם..תענוגות החיים... עם דני שלי 3> אי אפשר לתאר את הרגש הזה במילים. כך, הוא מאבד את כל משמעותיו.
הצימר. וואו. הצימר שלנו. הוא היה כ"כ מדהים. עם ג'קוזי ועם מיטה גדולה וכ"כ רכה...
וואו...
החלטנו ללכת לכינרת לפני שהשמש תשקע. מורן, בעל הצימר, היה ממש נחמד. הוא הסיע אותנו לתחנת הדלק שהייתה במרחק של כ-4 קילומטר אני חושבת. שמה קנינו איזה שוקו ולחמניות. החלטנו להזמין משו לערב. מורן אפילו דאג להביא לנו את המצרכים לצימר. כ"כ נחמד^^.
הלכנו בקוצים, עטופים ברוח הקרירה, בשמש החמה, וברגשות המתוקים של שנינו.
הגענו לחוף. וואו... החוף היה מדהים. אבל אתם הרי יודעים, כינרת, אבנים וזה. בכל מקרה ממש נהנו. המים היו ממש נעימים. השובב שלי רוצה לקחת אותי בספטמבר לאיזה מסע מטורף. מסתבר שאני הולכת לחצות את הכינרת בשחייה =\. מעניין כמה שניות יקחו לי עד שאטבע. :S זה היה משו כמו -להכיר את האויב מקרוב- XD;
טירוף, אמנם דני שלי סבל קצת, אבל כל הכאבים נעלמו. בדרך חזרה הגענו למקום כזה שבו היו מלא, אבל המון עצי זית. חזרנו לתחנת הדלק. תוך פחות מדקה השגנו לנו טרמפ בידיוק לצימר בלבנים. כ"כ שולט ^___^
היה כבר לילה. נכנסנו לג'קוזי. עוצרת את הנשימה.. 33>
הייתה שם איזו מסעדה בלבנים. *עוד רק כשבאנו מורן אמר לנו שהיא נסגרת ב11*. באנו לשם לקראת 10. הוא יצא לכיוונינו. בהתחלה הוא לא הבין מה עשינו שם. אמרנו לו שבאנו לאכול. הוא צחק. כינה אותנו כליצנים. הסתבר שהמסעדה עבדה משבע וחצי עד שמונה וחצי. והוא עובד עד 11. הוא ביקש מחבריו לעסק שיביאו לנו מנות לחדר, וכך היה. שוב, כ"כ חמוד הברנש הקטן^^ הדלקנו נרות.. כ"כ רומנטי... וטעים D:
היא פסעה יחפה על הדשא. מגבת לבנה הייתה עטופה קלות על גופה הרטוב. היא הרימה את ראשה לעבר השמיים. זה היה לילה קסום.
הוא פסע לעברה, פסיעות קטנות ורגעות. עטוף קלות במגבת. הוא חיבק אותה.
קולות הצרצרים... ... הלילות בכינרת תמיד שקטים.
3 בלילה... נכנסו מתחת לסמיכה. הוא חיבק אותי. נרדמנו יחד. הרגשתי איך דפיקות הלב שלי מתמזגות עם שלו. כ"כ נפלא. נאנחת... אהובי... מתגעגעת לחיבוק שלך... כ"כ מדהים... 3>
וההמשך מחר...
Vic & Dan FoReVeR
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: