חטא (או) הגאווה.

פתאום ,

בזמן שבין חתיכת הזיתים לחתיכות קטנות קטנות , לבין השניה שבעזרת הכף הגדולה הכנסתי את כולם לקופסת הגבינה ,

כי משום מה היה לי דחף נוראי להכין גבינת זייתים ,

הבנתי משהו .

משהו שהייתי צריכה להבין כבר ממזמן .

תמיד אמרתי קשה שקשה באמת להתנתק

אחרי שמישהו מכיר אותך ,

את כל נקודות הג'י בגוף שלך , ובאישיות שלך . בצורה מטאפורית כמובן .

יודע איפה ללחוץ על הכפתורים שלך , איך לתמרן אותך איך לפגוע איך לשמח .

שמישהו יודע עליך בעצם , הכל .ולא נשאר שומדבר שתלוי באויר.

בתוך כל השעמום , אתה ניכנס לתוך שיגרה עמוקה ... שמצד אחד קצת משעממת

אבל מצד שני , מקנה לך נחת .

ונחת זה מה שכולם בעצם מחפשים , לא כך ?

כל כך פחדתי להיפרד ממך באמת ולתמיד .

הרגשתי שבחיים לא אוכל להגיע לרמה כזו של נחת מאף אחד אחר.

כשלפתע בין חתיכת הזיתים לחתיכות קטנות קטנות ,

לבין השניה שבעזרת הכף הגדולה הכנסתי את כולם לקופסת הגבינה ,

הבנתי -

שנחת היא לא מה שאני רוצה .

אני רוצה את האקשן הזה , את המיסתרוין הזה , את האפקט המפתיע ,

את הפחד להתנסות בדברים חדשים עם מישהו שאולי לא יקבל אותם כמו שאתה היית מקבל ,

את הפחד להגיד דברים שאני לא יודעת איך אתה תקבל , אם בכלל .

אני רוצה את זה !

ואני יכולה לעשות את זה .. ויתרה מזאת ,

אני בטוחה שזה יהיה שווה כל רגע .