היא קמה בבוקר, קצת שונה

תמיד שהיא הייתה מתעוררת היא הייתה לוקחת כמה שניות, מתבוננת על החדר, וחושבת מה הולך לקרות לה היום.

היו לה תמונות על השולחן, שהיא הסתכלה בהן אתמול.

תמונות ילדות, שיכלו ממש לתאר לה את כל עולמה. כאילו זה סיפור שהיא הרכיבה לעצמה.

היא ניסתה לשחזר לעצמה את החלום שהיא חלמה בלילה, היא ניסתה לראות אם זה דומה לסיפורים שהיא הייתה מרכיבה לעצמה מהתמונות.

תמיד היא הייתה מנסה לדמיין לעצמה מצבים שהיא הייתה חלק מהם, והיה אפשר ממש לראות את החלומות הכי קטנים שלה במצבים האלה.

אבל היום, היא כאילו לא חשבה על כלום. היא פשוט קמה רגיל. כאילו שהיא מחכה שמשהו יקרה, שלא תצטרך עוד לדמיין.

היא קמה בבוקר קצת שונה, ומאז נשארה לי את אותה התמונה.