.The taste of metal

לא בהכרח פסימי.

כל הדרמות האלה רק הזכירו לי שוב כמה טוב לי עם עצמי.

בלי קנאה,בלי ריבים,ובלי צורך להסביר את עצמי.פשוט וטוב.

כולם כאן מסביבי מכורים לכדורי הרגעה,לסיגריות,לדרמות,לסצינות,לריגושים,למין.

אני לפעמים מכור לאוויר.

לפעמים לכלום.

ולפעמים לא.

פשוטו כמשמעו.

וברגע זה,שכבר כל הדמעות יבשות אני יכול להצהיר שאף אחד,אבל אף אחד לא שווה שאבכה בגגלו,שאצרח בגללו,שאשתגע בגללו.

עוד לא נולד הבנאדם.

כי יש לי את החברים שלי,את הביצפר ה-מדהים שלי,אבל בשורה התחתונה תמיד תמיד תמיד יש לי אותי.

אין לי מילים לתאר את האושר שאליו נחשפתי מתחילת השנה הזאת,מבחינת הכל כולל הכל.תודה לכולכם.

(The warm shall never die)