.The taste of metal

כמה שתלכי רחוק,
מה שתנסי למחוק,
איך שתנסי לגעת

ספק,
רק הולך ומתחזק,
מרוקן לך את הריק,
ולוקח מה שיש

שוב,
לא יודע מה חשוב,
מותק את נושא כאוב,
בלי לקום את כבר נופלת

מספיק,
כמה כבר אפשר להדחיק,
זה מזמן שלא מצחיק,
את הולכת לאיבוד

ספק

אולי אני תמיד אהיה בנאדם כזה,עם סוג שלך פצע.

איך בסוף אני נתקע כל פעם בלי כסף,בלי סיגריות,בלי טרמפ הביתה,ובלי אהבה.

מישהו דיבר על תקווה?

אחרי סוף השבוע הזה למדתי שהכל יכול לקרות.

בסוף השבוע הזה הגעתי לשפל שלי.

מעכשיו רק גאות.רק גאות.