.The taste of metal

הימים האחרונים היו קריטים..לטוב ולרע (ובעיקר לרע).

נפלתי חזק,אולי חזק מאוד.

היום הכל השתנה,אבל הכל.

הגעתי לכ''כ הרבה מסקנות לגביי עצמי,ובעיקר לגביי עצמי מול האחרים.

רמת האפטיות להיארות מהצד הולכת ופוחתת ואבן ענקית ירדה מהלב.

אחרי הכמה ומשהו שבועות האלה,שנפתחו במעשה רע מאוד כלפיי עצמי היבנתי שאסור לי לתת לאנשים שוליים,ולאנשים בכלל לקבוע את מצב הרוח שלי ,שאסור לי להעניש את עצמי כל הזמן,כי תמיד יהיה שם מישהו שיעזור לי בזה.

זאת בהחלט הייתה נפילה לשם עלייה.

החיוך שלי צדק,תמיד יהיה טוב בסוף..ואם לא טוב,זה ממש ממש לא הסוף.

אין לי שום בעיה עם עצמי,ואני שלם לגמרי ויודע שכמו כל בנאדם יש בי יתרונות וחסרונות ולעולם(כנראה)  אני לא יגיע לשלמות הזאת שכ''כ שאפתי אליה.

הריבים עם עצמי נפסקו,וכך גם הריבים עם העולם.

עוד חמישה ימים יומולדת 16 אנשים@!#$%^&*)&

לי,הרבה הרבה תודה שעזרת לי להגיע לתובנות האלה סוף סוף.

מגיע לי לנשום..מגיע לי לשמוח.