אמת צרופה - אוסף לא משכנע של פרטים - הכשה אחרי הכשה |
|
לפחות הבנים
סבא לבש כל השנה חליפות שלושה חלקים ונהג בכרמל דוכס לבנה של משרד הביטחון. לצידו ישב בדרך כלל ג'וקי שהיה כלב משטרה וצאצא של אלוף. כך טען סבי שהקפיד לצחצח מדי ערב את שיניי הפודל הורוד והאכיל אותו נקניקים מהמעדניה. לא זו שעל יד הבית אלא הטובה יותר שבקצה דיזנגוף. גם אותנו אהב להאכיל. כשהתארחנו בביתו ערם מזון על השולחן ודחק בנו "תאכלו תאכלו, זה דליקטס". אחותי ואני לא ידענו לסרב לו וניקרנו באומללות בפסטרמה המפולפלת ובנקניק התה המעושן , שני אחי לעומת זאת טרפו בתיאבון וגרמו לסבא נחת מרובה, עד ששם ידיו על מותניו, סקר את צבא נכדיו ואמר, לפחות הבנים הצליחו.
| |
כולם לחייך
סבתי ברכה יושבת עם אמה, אביה וסבתה בחצר הבית בלודג'. על אף פניה החלקים והנטיה מלאת החן של צוארה היא נראית מבוגרת מעשרים ושלוש שנותיה. לצדה יושבים אחיה הצעירים שמחה'לה ויוסף. ארשת פניהם מרוסנת כיאה לחשיבות המעמד.
עיון מדוקדק בתמונה מעלה שסבתי תעלה לפלשטינה בתחילת שנות השלושים, תינשא, תהרה ותתאלמן בטרם ימלאו לאמי ארבעה חודשים. שמחה'לה יעלה לארץ בעקבותיה, יתיישב בכורסה ויניח לזוגתו את השאר. לדירתם בקומה השניה ברחוב ז'אן ז'ורס יהיו שלושה חדרים שמסדרון ארוך מקשר בינהם. זוגתו השתקנית תערוך מדי שנה סדר פסח כהלכתו בחדר המרכזי ותניח לאישה הרבוץ להכות שרשים בברוקד.
על יוסף יגידו שהוא לא הספיק לצאת לפני שננעלו שם השערים, שמנוחתו עדן ושעכשיו כבר לא כואב לו כלום. ואני אבין שהוא נרדם תחת עץ תפוחים בגן שהעשב בו עשוי צמר גפן ירוק ושהשומר המחזיק במפתח נעלם.
אחרי דזבין אבא יוציאו את קופסת התמונות.
אבל לפני הכל צריך שהצלם יתקין את הלוח במצלמה, יבקש מסבתי שתטה קצת את מבטה לשמאל, יכניס את ראשו תחת כיסוי הבד השחור ויגיד, לְחַיֵּך פְּרוֹשֶה.
| |
|  כינוי:
ג'קי - או מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
