60 שנה המדינה הזאת קיימת. זה נשמע מלא. אבל בעצם..
היא רק ילדה עדיין..
אולי בגלל זה לא למדנו מספיק מטעויות. כי אנחנו מתבגרים איתה.
עם הכאב הנורא שאנחנו סובלים על כל האבידות שהקריבו את עצמם למעננו, אפשר לראות גם את הצד השני- את הזכות שהם העניקו לנו.
הלוואי והייתי זוכרת את השמות של כולם. של כל אחד מהחיילים היקרים שלנו. כדי שאוכל להודות אישית לכל אחד מהם. שביום הזיכרון אני אדע שאני לא רק עומדת בצפירה מתוך הרגל, או מקשיבה לכל הסיפורים מתוך כבוד.
שאני מהערב עד הערב שאחריו, אודה בלב לכל אחד ואחד מהם באופן אישי. על כל הגבורה שלעולם לא הייתי מצליחה למצוא בתוך עצמי ויותר מכל על שהם נתנו לי את הכבוד לחיות במדינה הזאת.
למען כל יקרינו, שהם חלק יותר מבלתי נפרד מארצנו אלא מושרשים באדמה הזאת יחד עם כל הפרחים והעצים שאנחנו נטענו, אני וכולנו אסירי תודה. זקופים ומתגעגעים. כי אני יודעת שאנחנו עומדים בזכות הרגליים שהם בנו לנו.
אם ניאלץ, נילחם על האדמה הזאת. אבל לעולם לא נשכח את זכרם של הגיבורים שלנו, ונזכור אותם לא רק כלוחמים, אלא כאנשים מלאים שחיו ומתו למען המולדת.
אם למרות הכל, 60 שנה שרדנו, מה יימנע מאיתנו לשרוד עוד 100 200 או אלפי שנים כאן?
המצב במדינה. אז מה יקרה איתנו בסוף? שלום סופי עם הערבים או מלחמה כל כמה שנים? למי יימאס ראשון?
הלוואי והיינו יודעים איך ייראה העתיד במדינה. דבר אחד בטוח- אין לנו מקום אחר בעולם, ולא יהיה. עם כמה שנשנא אותה ונהיה מושפעים מהגלובליזציה (ומהאמריקאים בעיקר) ומהרצון להידמות להם ולחיות רחוק מכאן, זאת האדמה היחידה בעולם שיהודי מסוגל לעמוד עליה ולא ירדפו אותו. ונכון שיש את הערבים שכמהים להיפתר מאיתנו. אבל אם נוותר להם, איפה נחיה?
זה כל כך ברור עכשיו, כשחושבים על זה- אין לנו ארץ אחרת. אין עולם אחר, אין ממה לברוח יותר- כי אנחנו בבית.
יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,
הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים
בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵׁי קְהִילַת הַמּוֹדִיעִין,
ְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם
בַּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ
בִּידֵי מְרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר.
יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ
אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
יִהְיוּ גִּבּוֹרֵי מִלְחֲמוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
