"ואני לא יכולה להפסיק,

לא יכולה.

אין בי את הכוח להילחם,

או שאני פשוט לא רוצה."

יש המון אנשים מכורים בעולם הזה.

מכורים לסמים, אלכוהול או סיגריות.

מכורים לאהבה, לסקס וכל מה שבדרך.

מכורים לכאב, למחשבים, למוזיקה, לשוקולד.

מכורים.

אבל מה זה בכלל מכורים?

האם הם באמת לא יכולים להפסיק?

האם הם רוצים, אך לא מסוגלים?

ומי אמר בכלל שכל ההתמכרויות גרועות?

ומי אמר שחלקן טובות?

לאכול שוקולד כל היום בגלל שאני מכורה זה טוב?

לעשן ולשתות בכמויות אלה הרגלים טובים? התמכרויות טובות?

אני לא יודעת אם אני מכורה מכורה, זה משהו שאני צריכה להחליט.

אני מכורה לעצב. איכשהו אני לא יכולה לחיות בטוב בלי משהו רע, והנה שוב- הכל מתקשר לפסימיות.

אני מכורה לחברות שלי, למרות שיש תקופות שאני רוצה שהן ילכו לעזאזל.

אני לפעמים מתמכרת לשירים.

אני באמת לא יכולה להפסיק עם הדברים האלה?

כדאי לי בכלל לנסות?

אני רוצה להישאר מכורה לחברות שלי. זאת התמכרות מצויינת.

זה היה פוסט דיי עלוב, אבל מילא.

תמר.