הוא היה מוזר, ומטומטם, ומעצבן.

"אתה שוקע בתוך עיניה.

עיניים גדולות ועצובות.

ולפעמים נדמה לך, שיש בהן ניצוץ של דמעות.

היא טובעת בים האהבה,

ואתה לא רץ להציל אותה.

היא נחנקת מרוח קרה,

ואתה לא בא לנשק אותה.

עיניה קרועות מכאב,

ובפיה הטעם מר.

הבדידות לוחשת לה שירי געגועים,

ובשבילה, הכל נגמר."