לפעמים יש בי את התחושה שהכל באמת בסדר, ואני סתם עושה הצגות.

ישנם הרגעים בהם אין לי חיוך על הפנים - הרי מה זה בכלל חיוך?

שפתיים מעוקמות כלפי מעלה.

ישנם רגעים בהם אני מחייכת מבפנים, והפנים מחזיר חיוך.

אז אני באמת שמחה.

מראות מדהימים ראתה במסעה.

אפשר לומר שאת המראות היפים ביותר שיכלה לבקש, בין אם שמים מצויירים, נופים מרהיבים או סתם, דברים שנעמו לעיניה.

כשפילסה דרכה באחד מגרמי המדרגות, נגלה אליה המחזה המוזר ביותר שראתה.

הוא היה שקט, אך רועש.

מלהיב, אך מרגיע.

קסום, אך פשוט.

הפשטות שלו עשתה אותו למיוחד כל כך.

חושך, ללא שום ספק. חושך בצבע כחול.

כל העולם עצר לרגע כשהיסתכלה על החושך הכחול, עד שנעלם בבוא האור, בזריחה.

אינני יודעת אם אשוב לראות אותו,

אבל אזכור אותו.

חזרתי לעיצוב הכחול, בגלל שהקודם נמחק לי ואין לי כוח בנתיים לעשות עיצוב חדש.