כמה שכאב לי אתמול,

אולי יהיה בסדר מחר.

ואיך שאהבתי בו הכל..

עכשיו הוא נראה לי כזר.

את חכמה, יודעת?

לימדת אותי באמת כמעט את הכל.

ליווית אותי בתקופה שאחרי.

אבל.. כל הדברים האלה נראים כל כך פשוטים,

ואני פשוט לא מסוגלת.

כמה קל לאהוב אותך, להעריך ואפילו להעריץ..

כמה קשה להצליח לקבל את דברייך, או אפילו לנסות אותם בדרכך.

את הכי משהו בעולם.

אני צריכה לכתוב עלייך עוד פוסט.

התחושה שאני מרגישה עכשיו, היא ממש נוראית.

ארבעה... גאד, זה יותר מדיי.

אף אחד מהם, הוא לא מתאים לי.

והרביעי...?

לא, זה לא הגיוני שאני באמת..