בהסעה, אחרי המשחק, ישבתי מקדימה לבד.

במקום לשמוח עם כולן, שתקתי. באמת שבלי סיבה.

שתי בנות באו אליי ואפילו שאלו אם הכל בסדר, ואמרתי כמובן שכן.. הרי בעצמי לא ידעתי מה לא בסדר.

על מי אני עובדת?

בטח כל מי שראה אותי לא הבין איך אני מסוגלת להיות עם טייץ, או.. "למה הכניסו את השמנה"...

כל היום אני בספורט, 9 וחצי שעות בשבוע אימוני כדורעף זה יחסית הרבה.

האוכל שלי בהחלט לא מורכב מממתקים.. ואני נשארת על אותו משקל.

זה כבר ממש מעצבן,

אבל יותר חשוב מזה - אני לא יודעת עוד כמה זמן אני אוכל לסבול את הגוף שלי בלי לעשות שינוי בהרגלי האכילה שלי.. שינוי דיי גדול.

לפני שאתם אומרים משהו על זה, שימו את עצמכם במקומי.

היה היום יום אסטרונומיה, מאוד נחמד.

במשחק ניצחנו 2-1 את כברי ו3-0 את עין חרוד, ואנחנו עולות לחצי גמר מחוזי.