אשאר ערה עד 6 בבוקר

ואראה איך הירח היפה שלי הולך

בצעדים קטנים אטפס ואשב על אדן החלון הקר, וארדם.

אשאר ערה עד הסתיו הבא

וארגיש את העלים שנושרים מן העץ.

וּבכל זאת, הימים עוברים לאט,

הימים עוברים מהר.

הלוואי שהיא הייתה קצת פחות טיפשה, או שונה.

הלוואי שהוא לא היה חושב שאני מוזרה.

הלוואי שהיא לא הייתה כזאת עצובה.

הלוואי שהוא ימשיך להיות אחד כזה.

מיום שבת בערב אני מרגישה רע, וביום ראשון החלטתי לא ללכת לביצפר.

עכשיו אני עדיין בבית, ומאוד מקווה שמחר אני כבר אחזור לשיגרה. משעמם לי.

הדר.