החלטתי לפתוח בלוג פרטי חדש..

מספרו הוא 538125, ואתם יכולים לבקש גישה, אבל רוב הסיכויים שאני לא אסכים גם אם אתן החברות הכי טובות שלי. זה לא קשור.

בבלוג הזה [זה שאתם קוראים בו עכשיו]... אני אכתוב, אם יתחשק לי, אבל נראה לי זה יהיה דברים של רק "מה עשיתי ואיפה הייתי היום" וכאלה.

ד"א, עשו לי ביקורת, וקיבלתי 6.5 מתוך 10. גם זה משהו.

חג שמח לכולם [התחפשתי למלצרית של ארומה!]... הדר .

אממ, לא לבקש ממני פה/במסנג'ר גישה לבלוג.

לבקש בבלוג עצמו!

הדר..

ואני כל כך מאושרת מזה.

אבל כל כך.

הכל היה בסדר, שיחקתי לא גרוע במיוחד.. במשחק הראשון בפעמים שהגיע אליי הכדור שיחקתי אפילו טוב.

כל העידוד.. והחוויה... איזה כיף.

משחק ראשון שיחקו עיילבון מול עמקים תבור, עמקים תבור ניצחו ועלו למשחק על מקומות ראשון-שני, ולגמר ארצי.

משחק שני אנחנו שיחקנו מול דגניה א', קרענו אותן , עלינו למשחק על מקומות ראשון-שני, ולגמר ארצי.

משחק שלישי היה על מקומות שלישי-רביעי, עיילבון מול דגניה א' - עיילבון ניצחו.

משחק הגמר - אנחנו מול עמקים תבור, ניצחנו אותם.

ככה שמקום רביעי דגניה א',

שלישי עיילבון,

שני עמקים תבור,

וראשון...

פאק, משגב! לקחנו מקום ראשון!!!!!

אני שמחה, ממש ממש.

עדי תביא לי דיסק עם תמונות מחר, ככה שאני אשים תמונות ואולי אפרט קצת יותר...

הדר..

מי שראה אותי היום אחרי ההפסקה בטח הרגיש שנפלה עליי מין עצבות משונה ולא מוסברת..

וול, זה נכון.

בשיעור מתמטיקה חשבתי על.. אנשים מסויימים, שאני לא אגיד מי הם.. ופתאום עלה לי לראש המשפט "נופלת וקמה עד הסוף", והוא כל כך גרם לי להיתעצב.. ובכללי, לחשוב על אותם אנשים מסויימים הרבה.

ישבתי ובהיתי בפתק שכתבתי בו את המשפט הזה, וכל כך הרבה זכרונות ורגשות עלו..

בשיעור ערבית ואנגלית כבר פחות חשבתי על זה, והתעודדתי. עצבות מוזרה של רגע.

באמת תודה לאנשים ששמו לב ושאלו איך אני, זה בהחלט חימם את הלב.

מחר יש משחק חצי גמר+גמר מחוזי... וואו, איך שאני מתרגשת, אולי אפשר להגיד שאני יותר לחוצה.. משהו מעורבב.

מצד אחד - חיכיתי למשחק הזה הרבה, ואני כבר רוצה להיות בו!

מצד שני.. אם אני אהרוס לשאר הקבוצה? איזו מחשבה בלתי נסבלת.

בכל מקרה, בהצלחה מחר.

יש אצלינו בישוב כל שנה באזור שבועות "קונצרט" שכל מי שרוצה יכול להכין משהו.. ואני משתתפת [שרה],

אני ועוד שני ילדים [גיטרה ופסנתר] עושים את "חופים", אבל אני רוצה עוד שיר.. למישהו יש הצעות?

הרעיון של בלוג אנונימי חדש ממש קורץ לי.. כנראה שאני אפתח.

דרך אגב, לא קיבלתי את התעודה שלי, אז כשאני אקבל אני אכתוב את הציונים.

יום נעים.. הדר.

נופלת וקמה עד הסוף.

יש לזה כל כך הרבה משמעות.

ובעצם, למה לא?

אני לא אוהבת אף אחד,

יש לי חברות נהדרות,

השתפרתי בכדורעף,

רזיתי,

וזין אחד גדול על הלימודים.

מה אני צריכה יותר?

זה דווקא נחמד, כל הקטע של אושר.

ובאמת לא חשבתי שאני מסוגלת..

תמיד הרגשתי שנולדתי להיות עצובה.

ויודעים מה?

כל כך לא.

חיוך .

אוקיי, אין לכם מושג כמה אני מתרגשת עכשיו..

ב25.3 ישראל מארחת את אליפות אירופה לנערות [כדורעף], ואני נוסעת [עם כל מי שתירצה מכדורעף משגב] לראות שני משחקים!

אני מאוד מצפה לזה, מאוד מאוד.. הולך להיות כל כך כיף!

התכנונים שלי בשביל מרץ ממש נפלאים.

ובכל רגע מביטה לאחור,

נזכרת בשתיקותייך הצורבות.

במבטך הקפוא, בעינייך הקרות.

החיוך השקרי שניתלה על שפתייך פירק,

הקלילות הנבזית שברחה מידך שברה אותי,

המָראֶה הִטעה ליבי.

העלבון כיסה תקוותי.

בזמן האחרון הפוסטים שלי מאוד סתמיים,

וזה מה יש.

אני באמת מקווה שישתנה..

ברביעי/חמישי/שישי אספר לכם על התעודה, אני כבר יודעת שקיבלתי 86 מתמטיקה, 95 ערבית ו100 במב"ת.

להית'.

פברואר היה חודש טוב.

לא היו בו הרבה דברים מיוחדים, ולא היו בו יותר מדי דברים מעציבים.. הוא היה קליל וכיפי.

נקווה שמרץ יהיה גם כזה.

ב11.3 יש חצי גמר+גמר מחוזי, באולם של עמקים-תבור..

משחק ראשון שלנו הוא מול דגניה א', ואם ננצח בו נשחק מול עיילבון או עמקים תבור.. הקבוצה מביניהן שתנצח במשחק שייערך קודם לכן.. אם נפסיד נשחק מול הקבוצה שתפסיד.

אם ננצח את דגנניה א' נעלה אוטומטית לגמר ארצי, שזה ממש טוב.. אני מאוד אשמח.

אני עוד יותר אשמח אם נעלה לגמר ארצי ונסיים במקום ראשון גמר מחוזי.

לגבי המחוזי, אני חושבת שאנחנו נהיה מקום ראשון, עמקים תבור שני, עיילבון שלישי ודגניה א' רביעי.. נראה בסוף אם צדקתי.

אמא שלי סיפרה לי שהבת דודה שלה [שהיא דיי צעירה ככה שהיא כמו בת דודה שלי] מתחתנת.. מזל טוב

יודעים מה זה אומר?

שאני ואמא שלי נלך לקנות שימלה למגפיים כמו שהבטיחה לי,

והיא עדיין חושבת שאני לא אלבש את השימלה.. התערבנו...

יהיה מגניב.

לגבי הבלוג הזה..

אני לא יכולה לכתוב פה כלום, כי הרבה קוראים פה.

זה חיסרון, אבל בשביל זה פתחתי בלוג ולא יומן - כדי שאנשים באמת יקראו.. למרות שהכוונה הייתה יותר לאנשים שאני לא מכירה.

הייתי סוגרת אותו, אבל אני ממש מכורה אליו.

ככה ש.. אני ממשיכה לכתוב בו, אבל אולי אפתח עוד בלוג אישי, שאני בספק אם אתן גם לחברות הכי קרובות.. אולי לחלקן.

מרץ נעים