אני המאסטר (פוקימון)
בהכל אני תמיד מקום ראשון
מותר לי הכל, אני מאסטר כל יכול
אני יכול להפוך את אמא'שך לסרט כחול
יש לי כסף כמו חול
ולשון כמו מכחול
לצייר לך ציור?
או להרטיב אותו, ואז לשאול
כי אישית אני מעדיף את זה מופשט
לא יהיה לי קל להרגיש בבית, אם תגידי שאת
מעדיפה ציורי שכבות
זה סגנון מיושן, ויצירות כאלה לא שוות
שום דבר מבחינתי
יאללה מופשט נו תזרמי איתי
אני המאסטר (פוקימון)
כשאני הקטר כל אחד רוצה להיות קרון
מחרטט כמה שורות
וכולן משחררות
כי ככה זה כשהמילים שלך חודרות
בואי נשחק משחק, סבבה?
את תהיי האמא אני אהיה האבא
כשהילדים אצל החברים הלכו לישון
אני ואת נחגוג מחמישי עד יום ראשון
כי יש לי זרימה, מה מה מה מה
מה "מה מה מה"? לא הבנת נשמה?
אני יכול לכתוב על מה שבא לי,
אוראלי, אנאלי, סתם כי בא לי
אף אחד לא יצנזר אותי כי זה לא ליגאלי
מזל שבמדינה שלי יש חופש ביטוי
(ושמים זין על הזכות לכבוד)
כי אם לא היה לא היה לי סיכוי לשרוד...
מי רוצה כאן עוד?!
אני המאסטר (זה נכון)
ומילולית אני נחשב כמעט גאון
ועם כל הכבוד לאלברט איינשטיין
הוא לא נותן ולא נתן ולא ייתן
בראש
אני יודע שכבר התחלתם לחשוש
שאני אבקש שתספרו עד שלוש
אחת, שתיים, שלוש ארבע
ועכשיו כולם לחזור למסיבה
כי אני יכול להמשיך,
עד שיבוא המשיח
מעונת התותים עד עונת האבטיח
כן, אני מבטיח
אני יכול לכתוב מאה וחמישים חרוזים בדקה
תעזרי לי להצליח,
תתני לי נשיקה
כן, אני המאסטר
הפינישר הסטרטר
לדרמן עם קאטר
חובש קרבי עם פלסטר
מוריד מדליק ת'שאלטר...
הא' על האפטר!
יש לי עוד הרבה, למרות שדיברתי כבר המון,
פשוט תודו אני המאסטר, ולא רק של הפוקימון
מאוזבקיסטן עד חברון, אני האדון
ומינימום המלך של המועדון
בדרך כלל אני כותב שירים יפים כאלה
עם אהבה, בדידות קרבה וחופש, זה ממילא
לא יתפוס, אני זמר בינוני
אבל בטקסטים ובקצב אני סמל מיני!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
